הדרכת חתנים בזום. שיחת וידאו, סקייפ.

ידיעת ההלכות היא חובה לכל חתן! אנו מנגישים ומאפשרים הדרכה לכל הסגנונות באופן הכי נח. וקל.

הדרכת חתנים לכל מקום, בזום\סקייפ\שיחת וידאו ווטסאפ. לכל מקום.

השיעורים אישיים, ומאפשרים למידה מעמיקה ושיח מלא עם הרב בכל הנושאים

השיעורים בימים: ראשון שלישי חמישי.

עלות שיעור 100 ש"ח תשלום בביט או בהעברה.

סדרה קצרה: שני שיעורים בהלכה

סידרה בינונית: ארבעה שיעורים -הלכה וענייני אישות.

לקביעת שיעור בווטסאפ לחץ כאן:- 0504133062

בברכה

הרב גבריאל מור-יוסף

מדריך חתנים מומחה.

הדרכה והכנה לחתונה, חובה או המלצה?

יש איסור מוחלט להינשא בלא ידיעת הלכות נדה [טהרת המשפחה] אי ידיעת הלכות אלו מביאה למכשול של כרת באיסור נדה ששווה לאכילת חמץ בפסח או אכילה ביום כיפור, מכיון שהלכות אלו רבות ומורכבות ישנם הרבה אופציות ללמוד באופן נגיש וקל, זה לגבי למידת ההלכות.

לגבי שאר חלקי ההדרכה כגון קשרי בעל ואישה, וחיי אישות, מי שחכם עיניו בראשו ולומד זאת על מנת לא להתנסות על עצמו, לנסות בערך זה צלקות רגשיות מול האישה, הזוגות שלא קיבלו הדרכה התגרשו מהר וללא יכולת תיקון, לעומת זאת הזוגות שהבעל קיבל הדרכה במקביל להדרכת האישה גם אם היו קשיים הם נפתרו ויכולתם להתאהב אחד בשני הייתה מאוד מיומנת ומעולה, וצמצמה את סיכוי הגירושין כמעט לאפס, הוי אומר רוב הגירושין הם זוגות ללא הדרכה או שקיבלו הדרכה לא מקצועית מספיק.

חיסון לנשים בהיריון

חיסון להורים ונשים בהיריון בפרט.

איני מגיע לומר את דברי מכוח סמכות כלשהי אלא מכוח "כל ישראל ערבים זה לזה",

דבר הנראה לעין שמציאות המגיפה לא קיבלה את ההתיחסות החמורה המתאימה לאירוע שכזה, העולם כמנהגו נוהג גם כשמידי יום נפטרים רבים מאוד.

אנו מסתמכים על כח המידור שאיננו רואים מונשמים נפטרים ואבלים מול העיניים כל יום, בגלל שחולה נמצא בבית חולים, ונפטר נמצא בבית קברות, ואבל יושב בביתו, וברחוב יש רק חנויות ססגוניות שממשיכות כרגיל, ובזה ניתן לחשוב שהמצב אינו כ"כ מחייב יציאה מהעצלות שלנו אלא להמשיך כרגיל. אבל המציאות הזו של מונשמים נקברים ואבלים היא אמיתית ולא דמיון,

מי שחרב עליו עולמו כבר לא יכול לדבר ולהתריע ומי שלא חרב עליו עולמו ממשיך כמנהגו.

אם המצב סביר אז העצלות שלנו מונעת מאיתנו לפעול להגנתנו, ואם המצב טראגי אז השיתוק מונע ממנו לפעול, אז האופציה היא לאבד עצמנו לדעת במיצמוץ קטן של הידבקות??

לפני שהיה חיסון היינו יכולים לומר כך גזר ה' להיות במצב של מגיפה ללא חיסון וממילא אם נשמרנו ככל יכולתנו באופן סביר מהידבקות אזי הגורל המלא בידי ה' ללא מעשה מצידנו וכך רצה ה'.

אך כיום שיש חיסון ואדם לא מתחסן אינו יכול לטעון שגורלו בידי ה' כי ה' המציא חיסון ואתה מונע אותו ביודעין, וה"ז כעומד בכביש סואן לפני שתבוא מכונית ואומר גורלי בידי ה' שהרי כשבאתי לא היו מכוניות ועכשיו זה החלטה בידי ה', אין הדבר כן, אלא הוא מסר גורלו לחוקי הטבע שה' קבע בבריאה היכולים להזיק לאדם אם לא ימנע עצמו מן הסכנה.

נאמר באופן נחרץ:

העצלות להתחסן אינה חרדית ולא יהודית, התכנסות ב"כולל" עשרות ומאות ולא ללמוד בבית בחברותא וכדו' בבית רק בגלל גחמותיו וכבודו של ראש הכולל היא רצח. לא יודע כמה רוצחים ונרצחים יש בתקופה זו, כמעט בודאות של מי שהדביק אדם אחר חשוד ברצח כי אולי ההוא הדביק שרשרת שרצחה אדם כלשהו שהיה יכול לחיות אם מנעתי הדבקה!

כל אדם שהדביק פסול לעדות וקידושין על סמך עדותו אינם קידושין!! [גם מדין מזיק לבריאותו ולממונו של הנדבק וגם מדין רוצח]

כל רב שעודד למידה קבוצתית ללא זהירות מתבקשת גם אם לא קרה כלום הוא פסול לעדות ומעודד למוות!!

אדם שמתנער מאחריות חברתית של זהירות במגיפה הוא מאבד עצמו לדעת ואם הוא ידוע ככזה יש לקוברו מחוץ לגדר!!!

-וגם אם יש להקל מבחינה הלכתית לקורו כרגיל, מ"מ יש לעשות כן למען ישמעו וייראו, כל עוד הורגים אחד את השני ונשים מתות צעירות בגלל הכרח הקהילה להתפלל יחד ללמוד יחד ולעשות הכל יחד [שזה אינו  דין כלל בשום מקום בהלכה שצריך ללמוד יחד זה אולי טוב בימים כתקנם אך בימי מגיפה]??

אדם שאינו מונע הדבקה באופן אקטיבי [ע"י חיסון וחיי פרט]  אלא מרשה לעצמו מטענות סרק כאלו ואחרות לגלגל הדבקה נחשב מחלל שבת שאם התירו חילול שבת לצורך פיקוח נפש ומניעת סכנת נפשות והוא עושה זאת ביודעין אין שמירת השבת שלו מדין רצון ה' אלא רצון עצמו.

הגיע הזמן שנעצור ונחשוב: יש לנו אחריות על המשפחה שלנו על האישה הילדים מי יגדל אותם, מי יחנך אותם, מי יטפל בהם במקרה של אבדן שיכלנו למנוע אותו עם קצת פחות עצלות ויותר אקטיביות.

אל לנו לקבל את רפיון היצר המכהה חושים ואומר לנו מחר, במקרה הזה מחר יהיה מאוחר מאוד,

ומי שאכל אותה אכל אותה ויושב בביתו אלמן עם יתומים קטנים בביתו בארבע קירות ריקים וקרים ואף אחד בעולם לא יכול  למלאות את החסר הנורא הזה, לא הקהילה ולא מנהיגי החברה או המערכת החברתית המחבקת ואורבת לנו,

היתומים שלך ישאלו אותך מדוע עשית להם את זה? בגלל נורמות או סטיגמות כלשהם? או שסתם לא היה איזשהו רב שיזעזע את אמות הסיפים בשביל שגם אתה תעשה צעד מוקדם מן המאוחר חלילה.

מדם ליבי: עשו ככל יכולתכם למנוע חולי ואובדן, לא להקשיב לעצלות, להיות זריז נשכר, לדחות בכח תרדמת חושים, ותדמיינו את הנפטרים באדמה מייעצים לכם מה לעשות? ובטוח שיש להם עצות גם לאדם כמוכם בריא ללא מחלות רקע עם הרבה טרדות ועצלות, תנסו לשמוע את קולם הוא אמנם בבית הקברות אך חזק מאוד למי שמקשיב, ומי שעדיין מתלבט שיילך לשמוע אלמנים או אלמנות צעירים.

צעדי המנע הם: חיסון. חיי פרט [הימנעות מחיי קהילה]

רופא נשים בהלכה, המותר והאסור.

בס"ד

בענין ביקור אישה אצל רופא:

הקדמה: בעיית ביקור אישה אצל רופא יכולה להיות משלוש סיבות: יחוד, מעשה מגונה, ליבו עליה ולהיפך.

לגבי יחוד: אמנם בליווי בעל או חמות אין איסור יחוד אך כל אישה אחרת שתצטרף לביקור יש בכך איסור יחוד כי גבר אחד גם באלף נשים יש איסור יחוד.

לגבי מעשה מגונה: רגילים לחשוב שמעשה מגונה הוא רק בבעילה כן או לא, אך קשת האופציות של מעשה מגונה היא רחבה מאוד, זה יכול להיות דרישה לבדיקה אינטימית שלא לצורך או אפי' שנובעת משיקול דעתו שמעורב בה 90% יצריות ו10%.

אפילו מישוש או בדיקה מוכרחת שמתלווה אליה רגש יצרי אפי' שהאישה אינה חשה או חושבת כך היא משפיעה עליה בתת מודע, ועליו במודע, וכל אישה שמורה ובעל אמתי אמורים להתרחק מכך.

גם ניסיון מצד הרופא לקשור את האישה בתלות טכנית אליו או להתחבב עליה משהו שאינו עושה עם בדיקת גבר סתם זה כבר מעשה מגונה, כמו שכתבו בגמ' בענין אביזרי גילוי עריות שזה גם באופן של קריצה רמיזה וכו',

ליבו עליה: כשאישה נמצאת לבד אצל רופא או שנמצאת אצל רופא באופן שמייחד להם מצב רגשי משותף ופרטי זה מייצר מצב של ליבו עליה גם כשהבעל מעבר לווילון.. כי מעבר לווילון רק ההם שם.., סיטואציה זו יוצרת מצב "מרחיק לב" של האישה מבעלה גם אם היא לא חשה במקביל התקרבות לרופא, וכן מאידך "קירוב לב" של הרופא אל האישה, ומדובר בניואנסים רגשיים עמוקים, שמא נאמר מדובר ב"קינאה שפלה"? בגמ' כתוב "אין אדם מקנא לאשתו אלא א"כ נכנסה בו רוח טהרה" בניגוד לתפיסה החילונית -קנאה סבירה לאישה היא דרך הבעל הכשר והאוהב, ואילו העדר קינאה מינימלית אינה אדיבות לבת הזוג אלא בגידה.

המציאות העדכנית: בעבר הייתה דעה רווחת בין הפוסקים שרופא עסוק בעבודתו וממילא יש לו היתר לבדוק נשים, זה מוגדר בהלכה: "בעבידתיה טריד", מציאות זו הופרכה בהדרגה בשנים האחרונות עד שנודעו מקרים לאחרונה של שידול אישה ברמזים גם בנוכחות בעלה, וזה מוריד לנו את סיבת ההיתר הנ"ל, ומציב את הרופא מכל מגזר ומכל גיל אפי' ישיש כדינו של נער-רחוב שמתבקש לבצע בדיקה זו, מסקנה זו נכתבה לאחר חקירה רבה בקופות חולים ובבתי חולים וכו', למעט מקרים של פיקוח נפש שבהם לכאורה מצב הרופא מעט יותר ענייני. [כמובן שיכול להיות מקרה של רופא מעט יותר רציני אך המגמה היא כללית ובד"כ יש לכך השפעה על כולם]

מקרים ודינים:

  • ביקור רופא ללא בדיקה גופנית: מותר, לבד-עם דלת פתוחה לרווחה, או עם מלווה גם בחדר סגור, אך לא נעול [במקרים של יחוד], כל זה בבדיקות הרופא שהם בדיקות-תשאול ומבט חיצוני או הפניה למכונים או מעבדות וכו'.
  • ביקור רופא לבדיקה גופנית שאינה אינטימית: בליווי זר מותר בחדר סגור ולא נעול, ללא זר אין לבצע בדיקה זו כלל גם בדלת פתוחה לרווחה, מאחר שהבדיקה נעשית מאחורי וילון ויש מודעות מוחלטת של כל הנכנסים שאין מתקרבים לווילון וזה נחשב כבר כחדר נפרד ונעול, ובנוסף חשש הגלישה לאזור אינטימי גבוהה, ואין אפוטרופוס לעריות.

ביקור רופא לבדיקה גופנית אינטימית:

  • בדיקת הנרתיק: ספק איסור, רצוי להימנע, במקרה חמור הדורש התערבות רפואית מידית אפשרי בנוכחות בעל והבעה קשוחה של בני הזוג.
  • בדיקת אולטרא סאונד על הבטן: אסור.
  • בדיקת אולטרא סאונד בנרתיק: אסור.
  • התפשטות חלקית או מלאה: אסור.
  • התקן רחמי הכנסה והוצאה: ספק איסור, רצוי ע"י אחות, כשהעניין מסובך ויש רק רופא גבר מומחה אפשרי ע"י רופא בנוכחות הבעל והבעת פנים קשוחה.
  • בדיקת חזה במישוש: מותר בנוכחות הבעל והבעה פנים קשוחה.
  • דגימות מהנרתיק: אסור ע"י גבר, לבקש ביצוע ע"י אחות.

רופא נשים בהלכה

בענין ביקור אישה אצל רופא:

הקדמה: בעיית ביקור אישה אצל רופא יכולה להיות משלוש סיבות: יחוד, מעשה מגונה, ליבו עליה ולהיפך.

לגבי יחוד: אמנם בליווי בעל או חמות אין איסור יחוד אך כל אישה אחרת שתצטרף לביקור יש בכך איסור יחוד כי גבר אחד גם באלף נשים יש איסור יחוד,

לגבי מעשה מגונה: רגילים לחשוב שמעשה מגונה הוא רק בבעילה כן או לא, אך קשת האופציות של מעשה מגונה היא רחבה מאוד, זה יכול להיות דרישה לבדיקה אינטימית שלא לצורך או אפי' שנובעת משיקול דעתו שמעורב בה 90% יצריות ו10% אולי ענייניות, אפי' נגיעה מוכרחת שמתלווה אליה רגש יצרי של הרופא אפי' שהאישה אינה חשה או חושבת כך היא משפיעה עליה בתת מודע ועליו במודע, וכל אישה שמורה ובעל אמתי אמורים להתרחק מכך, בנוסף ניסיון לקשור את האישה בתלות אל הרופא או להתחבב עליה משהו-שהוא לא היה עושה עם בדיקת גבר סתם זה כבר מעשה מגונה, כמו שכתבו בגמ' בענין אביזרי גילוי עריות שזה גם באופן של קריצה רמיזה וכו',

ליבו עליה: כשאישה נמצאת לבד אצל רופא או שנמצאת אצל רופא באופן שמייחד להם מצב רגשי משותף ופרטי -זה מייצר מצב של ליבו עליה גם כשהבעל ליד הווילון.. כי מעבר לווילון רק ההם שם.., סיטואציה זו יוצרת מצב "הרחקת לב" של האישה מבעלה, גם אם לא חשה במקביל התקרבות לרופא, ומאידך "קירוב לב" של הרופא אל האישה, ומדובר בניואנסים רגשיים עמוקים, שמא נאמר מדובר ב"קינאה שפלה"? בגמ' כתוב "אין אדם מקנא לאשתו אלא א"כ נכנסה בו רוח טהרה", בניגוד לתפיסה החילונית, -קנאה סבירה לאישה היא דרכו של הבעל הכשר והאוהב, ואילו העדר קינאה מינימלית זו אינה אדיבות לבת-זוג אלא בגידה.

המציאות העדכנית: בעבר הייתה דעה רווחת בין הפוסקים שרופא עסוק בעבודתו וממילא יש לו היתר לבדוק נשים בגלל "בעבידתיה טריד", מציאות זו נפרכת בשנים האחרונות עד שנודעו מקרים לאחרונה של שידול אישה ברמזים גם בנוכחות בעלה, וזה מוריד לנו את ההיתר הנ"ל, ומציב את הרופא מכל מגזר ומכל גיל אפי' ישיש, כנער-זר שמתבקש לבצע בדיקה זו, מסקנה זו נכתבה לאחר חקירה רבה בקופות חולים ובבתי חולים וכו', למעט מקרים של פיקוח נפש שבהם לכאורה מצב הרופא מעט יותר ענייני.

דינים:

  • ביקור רופא ללא בדיקה גופנית: מותר, לבד עם דלת פתוחה חלקית, בליווי עם חדר סגור אך לא נעול, רוב בדיקות הרופא הם בדיקות תשאול וראיה חיצוניים או הפניה למכונים או מעבדות וכו', אין בכך בעיה.
  • ביקור רופא לבדיקה גופנית שאינה אינטימית: בליווי זר מותר בחדר סגור ולא נעול, ללא זר אין לבצע בדיקה זו כלל גם בדלת פתוחה מעט, מאחר שהבדיקה נעשית אחרי וילון ויש מודעות מוחלטת של כל הנכנסים שאין מזיזים וילון וזה נחשב כבר כחדר נפרד נעול, בנוסף חשש הגלישה לאזור אינטימי גבוהה, ואין אפוטרופוס לעריות
  • ביקור רופא לבדיקה גופנית לבדיקה אינטימית:
  • בנוכחות בן זוג, בנוכחות אישה, מאחרי וילון, התפשטות מלאה, מישוש תחת שמיכה, התקן רחמי הוצאה והכנסה, בדיקת נרתיק, בדיקת חזה גלוי בדיקת חזה במישוש,
  • חשש ל

זרע של קיימא

"כל המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה" (בבא קמא צב.). כלומר, אם אדם מתפלל עבור חברו שייוושע, והוא עצמו זקוק לאותה ישועה, הוא נענה תחילה. המקור לכלל זה הוא ממספר פסוקים, "ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמהותיו" וגו', וכתיב (שם כא, א): "וה' פקד את שרה כאשר אמר" וגו' – כאשר אמר אברהם אל אבימלך. מכאן אנו רואים את העוצמה והכוח בסגולה זו שפועלת מאוד בשמים ומקרבת את הישועה! ויש בה כוח לפקוד נשים המחכות לזש"ק כשרה אימנו!

מדוע זה עובד כך?

רבינו ניסים (הר"ן) בדרשותיו, מבאר זאת כך: כמו צינור שדרכו עוברים מים מהמעיין אל השדות, אשר לפני שהמים משקים את השדות, הצינור הוא הראשון לקבל תועלת המים, כך מי שמתפלל שיתברך חברו, הרי המתפלל כאותו צינור, שהוא מקבל תחילה את הברכות.

זוג יקר אתם מצפים לזרע של קיימא? אתם מכירים זוג הזקוק לישועה? הצטרפו לעשרות זוגות ברחבי העולם המתפללים אחד על השני מידי יום


ליצירת קשר b665417@gmail.com
פרטים על הארגון בלינק המצורףhttp://kore.co.il/viewArticle/69103

"ביחד -נעבור את זה"סגולה בדוקה ומנוסה"כל המתפלל על חברו – והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה"

דגל ישראל 40*30 - yshivuk


ישראל

דגל צרפת

צרפת

דגל פנמה

פנמה

דגל הממלכה המאוחדת – ויקיפדיה


אנגליה

המונה 140 זוגות מרחבי העולם – המתפללים 5 פרקי תהלים אחד על השני מידי יום! אתם מכירים גם כן זוג שמצפה לישועה? העבירו אליו מייל זה! בשורות טובות אמן! הארגון בפיקוח רבנים ואנשי חינוך!

אזור קבצים מצורפים

הרב דניאל עדס זצ"ל סיפורים אודותיו

נייחד כאן פינה לרב הצדיק דניאל עדס זצ"ל שבהיכרות עימנו תרם לנו המון מאישיותו ורוח חייו.

ביום ראשון ו' תמוז תש"פ הלך לעולמו הצדיק מנהל הישיבה וממייסדיה של ישיבת "קול יעקב", והוא בן 85,

מעבר לניהול של הישיבה שהוא החיה והחזיק אותה בימים טובים וגם קשים, וקשים מאוד לבל תימוט ושהעמידה לגיונות של ת"ח, בני תורה אשר הפנימיות מדברת אליהם בכל מעיינם ותהלוכותיהם, חזיון נדיר לדור החומר המוחצן.

כן, הלא יאומן הזה קורה וקרה בדורנו למעלה מיובל שנים דור אחרי דור מי שלא מכיר לא מאמין לצמיחת אנשים בני תורה בשיעור קומה כזה גבוה, במוסר, בתורה, בהלכה, ביהדות בכל תחום שתרצה הודות לבית היוצר "קול יעקב בראשות הגאון ר' יהודה עדס שליט"א ובניהול אחיו המסור שהתמסר להקמת המציאות הזו של הישיבה.

מעבר לניהול הזה הרב דניאל היה אישיות נדירה ומיוחדת במינה ממש כמו אבן יהלום נדירה בחזיונה שכל מי שראה אותו מכל שכבות האוכלוסיה ומכל דרגות הדת חש כי מדובר באדם נדיר באישיות והנהגותיו.

לשם כך אנו מקבצים מספר סיפורים במדור זה על מנת להעלות זכרונו עלינו וללמוד מדרכיו, אנו מבקשים מכל שעד לסיפור כזה או אחר שיואיל למסור לנו למייל וrav.chatanim@gmail.com נטמיע אותו בדף זה לזכותו ועילוי נשמתו של הרב זצ"ל.

ניתן לומר שהמוטו בכל האישיות שלו היה הסיפור שסיפר בנו הרב יהושוע עדס שליט"א: רצון הישיבה שאברכי הכולל יגיעו לכולל במונית או הסעה פרטית ולא תחבורה ציבורית על מנת שיגיעו וישובו בנחת וללא איבוד זמן, לאברכים היה חשש לפעמים כתוצאה מהארכת קו המונית לצורך אישי מסוים וכדו', ובאו לשאול את הרב זצ"ל לעניין כסף הקדש של התורמים האם הדבר טוב או אינו ראוי? השיב להם: אני אדאג לעניין ההקדש אך אתם תדאגו לעניין קידוש ה'.

כזה הוא היה וכזה תהלוכותיו "קידוש ה'" אהוב למעלה ונחמד למטה.

השתדל מאוד לתת לנהג המונית כמה שקלים יותר מהמבוקש ועיגל את הסכום.

בחתונת תלמיד מהישיבה שהשתתף גילה התלמיד דבר מוזר: בעת אמירת מז"ט נתן לו הרב סכום כסף ישר לכיסו, ומכיון שהוא היחיד ששלשל לכיסו היה ידוע כמה הוא נתן ומדובר היה בסכום יפה, אח"כ בעת פתיחת המתנות החתן רואה שוב מעטפה וסכום כסף על שם דניאל עדס וברכה מצורפת, החתן היה נבוך וחשש שמדובר בטעות וכדו' ולא ידע כיצד להנהוג במתנה הראשונה או השניה, עבר זמן עד שהובן הדבר: הרב יודע שלא תמיד המתנות מגיעות לחתן ולפעמים מגיעות למחותנים כנהוג בחלק ממקומות מסוימים, ולכן הביא כסף לחתן ישירות לכיסו וללא מעטפה כלל, ובשביל המעטפות שאולי מגיעות למחותנים הביא גם מתנה לשמחם על שמחה שבמעונם.

הרב זצ"ל דר בדירה שכורה עד סוף ימיו, לא היה מעוניין לרכוש דירה, ונימוקו עימו: אני נמצא בעולם חולף, לעומת זאת באופן מכווןן היה דואג שבני תורה ות"ח יקנו דירות על מנת ליישב דעתם בתורה ועבודת ה'.

הרב לא היה הולך עם חלוקא דרבנן ואף לא עם עניבה כלשהי, בניו כולם ת"ח מופלגים אך הוא לא הלך באיצטלא דרבנן.

אכן היה מלביש ת"ח באיצטלא דרבנן והופך אותם לתלמידי חכמים באמת וקונה להם דירות דואג להשגת פרנסתם לכולל, לעצמו לא ביקש זאת כלל.

יום יום היה הולך למקום לא ידוע למקורביו משעות הצהריים עד חצות לילה, אחר זמן התברר שהלך לחברותא ושיעורי תורה, היה מעוניין להצניע את מעשיו ועסק תורתו.

פעם עשה אירוע משפחתי, כמה שעות טרם האירוע התקשר בעל הקייטרינג והודיע שהוא אינו יכול לבצע את ההזמנה עקב פטירת קרוב משפחתו, הרב קיבל זאת בהבנה גמורה ולא עוד אלא שילם מכיסו את ההמחיר שהיה אמור לשלם לו עבור הכנת האוכל, לעצם האירוע התארגנו כל בני הבית וכ"א הביא משלו משהו ובכך חגגו את האירוע.

סיפר בנו בלויה: הרב נעדר בשבע הברכות שלו מתחילה עד סוף ולא היה נוכח בחברת בני המשפחה וחברים כלל אלא פרש למלון לא ידוע מיד אחרי החתונה וכך היה לבד ללא חגיגות שבע ברכות או שבת חתן, שנים רבות ניסו להבין את פשר הדבר בני משפחתו, והוא השיב סיבות שונות כל פעם "שלא רציתי להטריח את ההורים שהיו מבוגרים בהכנת השבע ברכות וכו', אך פעם אחת הבנתי מה היתה הסיבה כנראה: נפלט לו מפיו פעם ששבח ששיבח אותו ידיד בחתונתו לעיני כולם כמקובל לשבח את החתן עשה לו נורא ואיום ואף הזיק לו ממש, מזה הבנתי שאבא חשש שמא ישבחוהו בסעודות שבע הברכות ולכן נעלם, דרך ההצטנעות היתה משוש חייו.

פעם ישבתי לידו בסעודת חתונה, לא היה יושב בין המכובדים, אלא עם המסובין ואחלתי לו בריאות ושזכות הרמת התורה והחזקתה תעמוד לו, הוא ממש לא הזדהה עם זה אלא אמר לי הזכויות עזרו לי ונגמרו מזמן כבר אין לי להישען על זכויותיי..

הרבה פעמים היה מטעה עצמו כאילו בטעות למען יחשבוהו כאינו חשוב, כמעט לא היה מקבל כיבודים תחת החופה ולא נהג בעצמו מנהגי כבוד.

היה מרבה לדבר אמונה והשגחה פרטית, איך שהחזקת הישיבה נקשרת לו באירועי מופת שזה היה צריך בחזרה הלוואה וההוא התקשר לתרום מיד סכום חופף וכו', היה רגיל לראות יד ה' בכל דבר.

היה מסתובב בגפו להשיג הלוואות להחזקת הישיבה, משיב הכסף בהתראה קצרה גם סכומים גדולים וכשהיה ספק על הרישומים שלו או של המלוה הסתמך על של המלווה.

לא היה מוכן שיאמרו לו תודה רבה עבור מאמציו בהחזקת הישיבה מתוך מחשבה שזה לא לא אני העושה אלא סיבבו על ידי, כשראה את בנו לוקח בחזרה כסף שהילווה לחברו מהישיבה תמה עליו וכי לוקחים כסף מבן תורה?.. היית אומר לי הייתי משיב לך.

בנו: אבא לא השאיר צוואה הוא לא ראה עצמו כזה שיכול לצוות על מישהו.

היה נכנע בהכנעה גמורה לרבותיו ולסביבתו, החיוך והבדיחות הלב לא משה מפניו תמיד,

היה נמנע עד הקצה בקבלת עזרה אפי' מבני ביתו, וגם כשהיה ממש קשה לו לא היה ניתן שבני ביתו יסייעו לו, היה צריך ממש תחכום על מנת לסייע לו.

אישות – הדרך לשלום בית

בגמ' במס' שבת מבואר שקיום יחסי אישות הם הכלי המרכזי להשגת שלום בית, באמצעותו מגיעה אהבה.

" על כל פשעים תכסה אהבה" אין מצב שבני זוג מבחינה טכנית הם פיקס בציפיות אחד מול השני, מה בכל זאת הופך אותם למרוצים זה מזה יותר מרמת המושלמות ומעבר לכל הציפיות?

אהבה!

כל הטרוניות הטענות ההצקות התלונות נעלמות מול אהבה פשוטה, כשאין אהבה אפי' הצבע של הדגל הוא נושא למריבה, כשיש אהבה אזי רוב ככל הדברים מתיישבים על הלב "ואין אדם מוצא נחת רוח אלא באשתו ראשונה". [גמרא]

תפקוד של האישות והזיווג אינו ענין של מה בכך ואיך שיהיה יהיה, נכון, על פי הרוב זה במסלול חיובי, אך המציאות היא שרבים חשבו שזה המקסימום שניתן להפיק מהזוגיות ולא ידעו שאפשר יותר, ואם נשאל לשם מה? התשובה פשוטה, כגודל ההנאה גודל האהבה, כגודל האהבה אין אדם מוצא מום באהבה שלו, וכגודל האהבה יש שכינה [-רמב"ן]

בתחום האישות:

אישות התנהגותית: 4 חלקים.

אישות מנטלית 3 חלקים.

תפקוד קלאסי באישות. 2 חלקים

תקלות תפקוד באישות. 10 חלקים

המותר והרצוי באישות. 2 חלקים.

כל החומר הנ"ניתן בשיעורים אישיים ע"י מומחה בתחום מורה הוראה ויועץ זוגי, הרב גבריאל מור-יוסף.

חשבתם להתקדם? פנו אלינו למייל או לווטסאפ שבעמוד הבית

טבילה ב"קורונה"

נשים רבות מתחבטות באשר לטבילה בימים אלו, מניעת ההדבקה מתבצעת באמצעות בידוד טיפתי.

האם הטבילה במקווה שנשים רבות טובלות בו, מספיק בטוח לטבילה ללא הידבקות?

אישה שנמצאת בסיכון גבוה בסכנת ההידבקות היאך יכולה לטבול במקווה בתקופה זו שההידבקות עבורה יכולה להיות עניין של סכנת חיים?

עקרונית נציין שהמקוואות עושים מצידם ככל יכולתם למנוע הדבקה, וזאת ע"י הרתחת המים בבור הטבילה כהוגן והמצאת כלור בכמות מתאימה להשמדת כל החיידקים הנמצאים בבור הטבילה. לעומת זאת חדר ההכנה למקווה עובר ניגוב וניקוי אחרי כל טובלת אך יכולת הוודאות של הניקוי מעט פחותה לעומת בור הטבילה עצמו שהוא מלא במים עם חומר חיטוי.

לכן אנו ממליצים על סדר פעולות לטבילה במקווה באופן הבטוח יותר המתאים לכל אישה:

שלב ראשון: על מנת להבטיח טבילה ללא סכנת הידבקות רצוי שהטובלת תבצע את כל ההכנות לטבילה כבר בבית, [ישיבה באמבטיה, גילוח, חפיפה, ציפורניים, ניקוי שיניים, סירוק שיער, וכו',] באופן כזה היא מקטינה משמעותית את השהות במקווה, ובנוסף היא מקטינה את החשיפה שלה למשטחים של חדר ההכנה לטבילה שקשה להגיע בו לרמת חיטוי גבוהה בגלל היותו לח מאוד. ובכך היא ניגשת ישר לטבילה.

שלב שני: האישה מגיעה למקווה לאחר הכנה שעשתה בבית, היא מורידה נעליים סמוך לבור הטבילה ונכנסת ישר לבור, הבור מצד עצמו בטוח לגמרי יותר משאר המשטחים מאחר שהמים שבו נמהלים בחומר חיטוי באופן המיטבי וזה ממש פעולה שבשליטה.

שלב שלישי: האישה יוצאת מתנגבת חוזרת הביתה [אינה מתקלחת שוב במקווה] ואם תרצה יכולה בבית להעביר על עצמה שוב מקלחת מים רגילים בשביל להחליף את ריח המי מקווה עם הכלור אך מצד עצמם מי המקווה נקיים ובטוחים.

לאישה בסיכון גבוה:  צריך לדעת שגם המסלול שהכרנו לעיל יכול להתאים לאישה זו, אך אם רוצים לצאת מידי כל חשש מבחינת הידבקות ניתן לטבול בים במסלול כדלהלן:

שלב ראשון: האישה יכולה לטבול בים בשעות היום ולא בלילה מאחר שיש קושי טכני בלילה, [חשש מעידה, המונעת כיסוי מלא של מים, וכמו"כ אי יכולת לוודאות ע"י חברתה את כיסוי כלל השערות.] לפיכך הזמן הנכון הוא לטבול ביום שהוא לאחר הלילה, כלומר במקום לטבול בלילה שהוא מוצאי יום השביעי, הטובלת תמתין ליום המחרת ואז תטבול בנוכחות חברה\בלנית\בעלה, [באופן צנוע].

שלב שני: כל ההכנות לטבילה נעשות בבית, [ישיבה באמבטיה, גילוח, חפיפה, ציפורניים, ניקוי שיניים, סירוק שיער, וכו',] אל הים היא מגיעה לאחר כל ההכנות לטבילה מיידית.

שלב שלישי: לרדת לים עם חלוק רחב ללא לבנים, ובמקום שהמים מגיעים עד לטבורה יכולה להתכופף ולהוריד החלוק ולטבול, בלית ברירה יכולה לטבול עם החלוק אם הוא היחיד על גופה ואין לה לבנים והוא רחב מאוד, ומקפידה להיות מכוסה כולה במים.

לאחר שכל גופה מכוסה במים אפי' לרגע אחד היא טהורה מידית.