השו"ע פוסק שאישה שהשלימה את תהליך הטהרה והגיעה לסיום ז"נ ומכינה עצמה לטבילה צריכה בתוך ההכנות לגזוז ציפורניה שלא יהיו גדולים אלא במצב גזור כ"א לפי מה שרגילה.

לפעמים תוך כדי טרדה ומהומה של ההכנה קורה שאישה שוכחת לגזור ציפורן אחת ברגל או ביד, מה דינה של אישה זו האם צריכה לגזור מיד טרם הטבילה? וכן האם כשכבר טבלה עלתה לה טבילה או לא?

 ציטוט מלשון השולחן ערוך ביורד דעה סימן קצ"ח סעיף יח:

 צוֹאָה (לכלוך) שֶׁתַּחַת הַצִּפֹּרֶן שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר, חוֹצֵץ; כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר, אֵינוֹ חוֹצֵץ. וּבָצֵק שֶׁתַּחַת הַצִּפֹּרֶן, אֲפִלּוּ כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר חוֹצֵץ. וְאֵיזֶהוּ שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר, זֶה שֶׁהַצִּפֹּרֶן עוֹדֵף עַל הַבָּשָׂר. וּלְפִי שֶׁאֵינָן יְכוֹלוֹת לְכַוֵּן מַה נִּקְרָא כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר אוֹ שֶׁלֹּא כְּנֶגְדּוֹ, נָהֲגוּ הַנָּשִׁים לִטֹּל (כ) צִפָּרְנֵיהֶם בִּשְׁעַת טְבִילָה.

יט אִם יֵשׁ לָהּ נֶפַח עַל מְקוֹם הַצִּפֹּרֶן וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לֹא לַחְתֹּךְ וְלֹא (כא) לְחַטֵּט, אִם נְפוּחָה כָּל כָּךְ שֶׁאֵין הַטִּיט שֶׁתַּחַת הַצִּפֹּרֶן נִרְאֶה, אֵינוֹ חוֹצֵץ.

כ דַּוְקָא בָּצֵק שֶׁתַּחַת הַצִּפֹּרֶן חוֹצֵץ, אֲבָל הַצִּפֹּרֶן עַצְמָהּ אֵינָהּ חוֹצֶצֶת. וַאֲפִלּוּ אִם הָיְתָה גְּדוֹלָה וְעוֹמֶדֶת לֵחָתֵךְ וּפוֹרַחַת וְעוֹבֶרֶת מִכְּנֶגֶד הַבָּשָׂר, אֵינָהּ חוֹצֶצֶת.

הגה: מִיהוּ כָּל זֶה דַּוְקָא שֶׁאֵין צוֹאָה אוֹ בָּצֵק תַּחְתָּיו בְּשָׁעָה שֶׁטָּבְלָה. וּמֵאַחַר דְּכְּבָר נָהֲגוּ לִטֹּל הַצִּפָּרְנַיִם, אֲפִלּוּ אִם צִפֹּרֶן אַחַת נִשְׁאַר בְּיָדָהּ וְטָבְלָה, (כב) צְרִיכָה טְבִילָה אַחֶרֶת. (הַגָּהוֹת ש"ד) וְכֵן נוֹהֲגִין.

נמצא: מחלוקת בין הרמ"א לשו"ע לבנות ספרד לכתחילה חייבים לגזור הציפורניים ובדיעבד אם טבלה ללא גזירתן עלתה לה טבילה, ואילו לדעת הרמ"א מכיון שנהגו לגזור הרי זה חוצץ אפי שהן נקיות וממילא חייבת לחזור על הטבילה הזו שוב לאחר שתגזור ציפרניה כי הטבילה הקודמת לא הועילה.

למעשה: אם עדיין לא טבלה והיא ביום חול, חייבת לגזור הציפורן, ואין לה לטבול כך בשו"א, כי זה מעכב את הטבילה לכתחילה.

אם כבר טבלה עם הציפורן והיא ביום חול אזי תלוי אם היא במקווה תגזור הציפורן ותחזור ותטבול, ואם כבר שבה לביתה ולבעלה, אזי אינה צריכה לחזור ולטבול לכולי עלמא.

אם עדיין לא קיימה אישות עם בעלה אך רק חזרה לביתה לדעת הרמ"א תחזור ותטבול.

אם היא בשבת ושכחה לגזור ציפרניים אך הן נקיות לחלוטין, אם יש גויה במקום כדאי שתגזור על ידה בשינוי, ואם אין גויה כך שאסור לה לגזור לה את הציפרניים, להשולחן ערוך יכולה לטבול כך, ואילו להרמ"א תמתין למוצאי שבת תגזור ותטבול.

לכן מן הראוי שכל אישה ביום חול ובפרט בערב שבת כשגוזזת ציפרניה תשים לב לא לשכוח שום ציפורן של ידיים או רגליים.

ייתכן שבציפורני רגליים הרמ"א לא יחמיר כ"כ באם מדובר בשבת או שלנתה עם בעלה משום שההקפדה על ציפרני הרגליים נמוכה יותר מאשר ציפורני ידיים הניראים לעין.

הגודל הסביר של ציפרניים גזוזות הן שאינן עוקפים את הבשר.