בס"ד
ישנן נשים שמטעמי יופי אוהבות לגדל ציפרניים ו\או לצבוע אותן, האם יש בכך חציצה?
בשולחן ערוך סימן צ"ח בסעיף יח: לכלוך שֶׁתַּחַת הַצִּפֹּרֶן שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר, חוֹצֵץ; כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר, אֵינוֹ חוֹצֵץ. וּבָצֵק שֶׁתַּחַת הַצִּפֹּרֶן, אֲפִלּוּ כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר חוֹצֵץ. וְאֵיזֶהוּ שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר, זֶה שֶׁהַצִּפֹּרֶן עוֹדֵף עַל הַבָּשָׂר. וּלְפִי שֶׁאֵינָן יְכוֹלוֹת לְכַוֵּן מַה נִּקְרָא כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר אוֹ שֶׁלֹּא כְּנֶגְדּוֹ, נָהֲגוּ הַנָּשִׁים לִטֹּל (כ) צִפָּרְנֵיהֶם בִּשְׁעַת טְבִילָה.
הרמ"א בהמשך מחמיר יותר ואף פוסק שבלי לגזוז הציפורניים לא עלתה לה טבילה וזה לשונו הג"ה מִיהוּ כָּל זֶה דַּוְקָא שֶׁאֵין צוֹאָה אוֹ בָּצֵק תַּחְתָּיו בְּשָׁעָה שֶׁטָּבְלָה. וּמֵאַחַר דְּכְּבָר נָהֲגוּ לִטֹּל הַצִּפָּרְנַיִם, אֲפִלּוּ אִם צִפֹּרֶן אַחַת נִשְׁאַר בְּיָדָהּ וְטָבְלָה, (כב) צְרִיכָה טְבִילָה אַחֶרֶת. (הַגָּהוֹת ש"ד) וְכֵן נוֹהֲגִין.
באופן עקרוני חציצה היא דבר הנצמד לגוף ומונח עליו ןמונע את המגע של המים עם הגוף אך אם מדובר בחלק מן הגוף עצמו הגם שהוא מיועד לקציצה אינו מהוה חציצה, וזו הסיבה ששיער גם אם הוא מיועד לגזירה אינו חוצץ כי הוא חלק מן הגוף אלא"כ יש עליו דבר החוצץ או שהוא עצמו מסובך ולא נכנס בו מים.
משכך מובן שהשולחן ערוך מצריך את גזירת הציפרניים אך לא נקט שהן חציצה, ואמנם לכתחילה פסק לגזור תמיד את כל סוגי הציפרניים, מכל מקום בדבריו מוכח שכל זה מכיון שנהגו הנשים לטול ציפרניהם לכן מן הראוי שלא תשאיר אותן כי זה נראה כחוצץ אחרי שכל הנשים מתיחסות לעודף הציפורן כמאוס.
אך אם נהגו הנשים ליפות את הציפרניים עצמן ולגדלן כחלק מנוי נראה שמותר לכתחילה להשאירן, אלא שיש להדגיש בצורה ברורה מאוד שיש מאוד מאוד להיזהר לנקות תחתיהן טוב טוב ולא לזלזל בכך כי כל טיפת לכלוך שם חוצצת כמו בבשר עצמו.
ונראה שגם לנשים הנוהגות כהרמ"א יש להקל בכך כי החומרא שלו לחזור ולטבול אם לא גזרה הציפרניים היא מהנימוק שהביא לפני כן "ומאחר שנהגו הנשים ליטול הציפרניים לכן צריכה טבילה אחרת" משמע שאם נוצר מנהג שמשאירות הציפורנים ליופי והיא שייכת לנוהגות הללו יכולה לעשות כן.
ולענין הצבע עצמו על הציפורן: כשם שצבע שיער אינו חוצץ כך יש לומר לגבי צבע הציפורניים משני סיבות שהזכיר הרא"ש בבית יוסף בסימן קצ"ח א' שהצבע הזה אין בו ממשות, ב' גם אם יש בו ממשות היא חפיצה בו ומכיון שכך הוא כחלק מגופה