הלכות בשר וחלב.

בשר וחלב מהתורה:

• בתורה כתוב שלוש פעמים לא תבשל גדי בחלב אמו.
• הגמ' דורשת מכך: א' אסור לבשלם יחד. ב' אסור לאכול בשר וחלב שעבר בישול יחד. ג' אסור ליהנות מבשר וחלב שעברו בישול יחד.
• תנאים לאיסור תורה: בשר, חלב, בישול.
• בשר: כשר, בהמה [עוף לכו"ע דרבנן, חיה-לר"ע דרבנן, לר' יוסי הגלילי דאו'.]
• בישול: ע"י אש, עם קצת נוזל, חמי טבריה אינו בישול.
• חלב: כשר, אינו מי חלב,

חכמים הוסיפו לגזור:

• אכילת בשר וחלב שאינם מבושלים אסור אך ליהנות מותר.
• עוף בחלב שגם הוא אסור.
• בישול שליא ואכילתה עם חלב.

מראית עין:

• בשר בחלב אישה אסור שו"ע.
• עוף בחלב אישה רמ"א מתיר ונו"כ אוסרים.
• בשר או חלב טמא, להשו"ע מותר, להרמ"א אסור משום מראית עין.
• חלב שקדים אסור, רמ"א ולכן יש להניח שקדים אצל החלב.
• חלב סויה יחד עם בשר לכאורה כנ"ל,
• כמובן שהאיסור הוא בעירוב יחד אך לא באכילה זאח"ז וכדו'.
• במראית עין אם נפל מותר וא"צ ביטול.

מותר:

• טמאה בטהורה, מותר מהתורה ומדרבנן, בבישול ובהנאה, אך באכילה אסור מצד טמא.
• חלב זכר אינו חלב ומותר.

זהירות:

• אין לאכול בשר על שולחן אחד אם ישנו אדם נוסף מכר ידיד שאוכל עליו חלב בו זמנית, אלא"כ יש סימן מיוחד הגורם להם להשים לב לא לאכול אחד מאוכלו של השני.
• לכאורה גם באדם שאוכל לבד ויש על השולחן בשר וחלב צריך לעשות היכר על מנת שלא יכשל, ורק באופן של מסדרם יחד אין צריך היכר אך אם אוכל מהשלחן שמסדר עליו ויש בו בשר וחלב צריך היכר.
• אם מדובר במסעדה ששניהם זרים זל"ז ולא מצוי שאחד אוכל ממזון השני, אין צריך לסימן היכר ומותר לאכול על שולחן אחד.
• המסדר מוצרים ומזון על שולחן אחד וישנם בשריים וחלביים יחד אינו חושש שמא יאכל משניהם, רק אם הוא בזמן אכילה.

הרחקות:

• צריך להמתין שש שעות מבשר לחלב, על מנת שלא יפגש בפה בשר וחלב, אמנם אין הסיבה למנוע מפגש במה שכבר תוך הבטן, אלא בחלל הפה.
• הרמ"א מביא את הנוהגים כדעת התוס' לא להמתין כלל ורק לסלק השולחן וברכת המזון.
• אך מביא שנהגו העולם להמתין שעה אחת, עדיף בנוסף לסילוק וברכת מזון.
• יש שני דעות בטעם הדבר: להרמב"ם משום בשר בין השיניים שעד שש שעות שם בשר עליו ואח"כ כבר מהות הבשר בטילה, והטור מביא טעם משום טעם בשר הנמשך מהעיכול לפה עד שש שעות. ונהגו להחמיר כשני השיטות ולכן הלועס לתינוק צריך להמתין שש שעות, ומי שנמצא בשר בפיו אחרי שש שעות צריך להוציאו -לשיטת הטעם שם בשר עליו.

מחלב לבשר אין צריך להמתין אלא קינוח הדחה ונטילה,