מחבר chatanim10

האם רפורמים הם יהודיים?

סקירה קצרה על העם היהודי והמסתעפים ממנו:

העם היהודי הוכרז כעם במתן תורה, "אתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש"

בכל דור יש בעם שכבות רבניות, דתיות יותר או פחות וגם שכבה לעומתית -לאנשי הדת, כך גם היה במצריים, במדבר, בזמן בית המקדש ואפי' כשחזרו מהגלות -רק עזרא וסיעתו עלו אך היו קהילות שבחרו להישאר בחו"ל ולא לעלות ועוד מתקופת בית ראשון הם בחו"ל.

בכל דת יש הסתעפויות של כתות מהתלם של הדת שהושתתה, זה תהליך טבעי והגיוני כמו שיש מוטציה לנגיף ביולוגי בעיקבות מפגש עם אנשים שונים, כך מטבע הדברים כל אדם שפוגש את הדת אמור מטבעו לבצע לה טרנספורמציה לתפישתו, כך שהביקוש לכך הוא הגיוני, בשאר הדתות כל טרנספורמציה שיבחר בה האדם היא הדת ואין לכך מניעה ולכן הדת מקבלת עיוות ובלבול עד ששוכחים בכלל מה רצה מייסד הדת הראשון.

להבדיל משאר הדתות, בדת היהודית בנה האל מנגנון הגנה מאוד ברור ומדויק המשמר את הדת כפי שהיא, וכל סטייה אפי' בקוצו של יוד מגדירה את הסוטה כאפיקורס, כמו"כ הדת בנויה על תורה שבכתב שאין לה שום שינוי כלל, ועליה תורה שבעל פה שקובעת את הפירוש לתורה שבכתב, והיא מפרשת את התורה ע"י מסורת מדויקת עד משה רבנו, וכן ע"פ שימוש בי"ג עיקרים לפי המסורת, ומזמן שנפסקה מסורת התורה שבע"פ ועברה לכתב איננו רשאים לחדש בה דבר ע"פ י"ג עיקרים.

אחרי שהתורה שבע"פ נכתבה במשניות וגמרות, ההבנה של התורה שבעל פה מצריכה גם מסירה נכונה של דרכי הלימוד, אמנם א"א לטעות בעצם הדין אך ניתן לטעות בגבולות הדין ולזה צריך את המפרשים הראשונים שקובעים את גבולות הדין.

נקודת הזמן שכולם מחוברים אליה ויונקים ממנה היא מעמד הר סיני, עצם האירוע והתוכן שניתן בו הוא מהות כל האומה, ואין שינוי מזה, כך שאם אדם ינסה לחדש משהו לפי תפיסתו או מודרנה כלשהי הוא מפקיע את עצמו מתכנית העם והיהדות שניתנה בסיני.

כך שבניגוד לשאר דתות שכל המשנה ומחדש דתי יאמר לו, בדת היהודית המשנה והמחדש כופר יאמר לו.

ולהבדיל מפורקי העול הדתי, המסתעפים מהדת מייצרים לעצמם דת משלהם.

למרות זאת העם היהודי הכיר הסתעפויות מהיהדות לכיוון חוץ, היציאה הראשונה הייתה כבר במעמד הר סיני תחת ההר היו קבוצת ערב רב שבחרו לצאת מהניהול של משה רבינו ולעשות עגל והוא יהיה האל שלהם, כידוע שכבר במעמד זה היא הופקעה ושאר העם שלא מיחה קיבל עונש מיתה במדבר עד ארבעים שנה שאז יכנסו לא"י, ושבט לוי הוא ויהושוע שלא השתתפו בעגל נכנסו בעצמם לא"י.

פורשי הדת הבאים והמפורסמים אחריהם הם הצדוקים והבייתוסים שהיו בזמן בית המקדש השני, אחריהם הגיעו הקראים שהיו כחמש מאות שנה אחרי חורבן הבית השני. גם תנועת הנצרות הגיעה מיזם יהודי.

לפני כשלוש מאות שנה בתקופת ההשכלה החלה תנועת הרפורמים, שעניינם: דת לפי הבנת המשתמש, ולא לפי האל הנותנה, בניגוד לקראים וצדוקים ששיטתם הייתה תורה שבכתב בלבד שיטת הרפורמים היא דת ע"פ מודרנה כשהמודרנה היא העיקר והדת פולקלור יבש בעיניהם.

המכנה המשותף לכל מסתעפי ומבקשי הטרנספורמציה בדתות וכן גם ביהדות היא אינטרסים, החלוקה בין השיעים לסונים באיסלאם היא בקרב מאבק הירושה בין יורשי בנות מוחמד שהיה ללא בנים לבין בן דודו עאלי, כתוצאה מירושת הדת נוצרו שינויים כלשהם בסוג הדת אך בכל מקרה היא מלאה עד מפוצצת בווראציות תלויי זמן, מקום, אנשים, בגוון "יאעני". כך גם החלוקה בין זרמי הנצרות,

וכך ביהדות הקראים יצאו על סכסוך איבוד מינוי ריש גלותא, וכך הרפורמים יצאו על סכסוך איבוד מעמדם בגלל נישואיהם לגויות.

אחרי השואה הרפורמים התמקמו באמריקה שהיוותה מקום נח לחובבי חומר ושונאי יהדות, אך נישואיהם לגויות ועזיבת הדת איבדה 80 אחוז מהם בתוך שבעים שנה, כך שמי שנשאר מהם ספק יהודי בהגדרה ההלכתית, -בן שנולד לאם יהודיה, אך גם אם אימו יהודיה כמעט בטוח שהינו כופר מאחר שאינם מקבלים את מעמד הר סיני כמעמד בלעדי להגדרת העם היהודי אלא "דת כפי בקשתך" משכך הוא בגדר אפיקורס שהוציא עצמו מן היהדות. [גם אפיקורס בשוגג נחשב אפיקורס רגיל שאין לו חלק לעולם הבא למרות שיש תינוק שנשבה כלפי המצוות, מ"מ אפיקורס הוא ניתוק היהודי מבורא העולם וזה כבר לא משנה אם מיזמתו או מחנכיו הוא איבד קשר עם העם היהודי לעומת תינוק שנשבה ואינו מקיים מצוות מחמת חוסר חינוך אינו מנותק מהעם היהודי –הרב מבריסק]

למעשה הרפורמים שיתפו פעולה דתית עם הכנסיות בכל ענייני הדת, כך גם חלק הקצוות מהדתיים הלאומיים, הם רואים בנצרות דת יפה שיש לאמץ דפוסים ממנה או להתחבב עליה.

בשנות האלפיים הרפורמים מהוים זרוע ביצועית של נוצרים פרוטנטסטים [שאמונתם מבוססת על סיום היהודים בעולם] לחלן את הקבוצה הדתית הרכה שבעם היהודי, "שומרי המסורת" לצורך כך התגייסו גם הקונסרבטיביים ושינו את שמם לשומרי מסורת, לצורך אימוץ שומרי המסורת לחיקם, למעשה ברבות השנים הקונסרבטיביים נצמדו לרפורמים מאחר שלשניהם אין דווקנות בדת המקורית אלא מח' ראשונית כמה לנטות למודרנה, ועם הזמן מצאו עצמם זהים.

הרפורמים מצד עצמם הודיעו רשמית כבר מאות שנים על ביטול רצונם בארץ ישראל או בבית המקדש או בסמנים יהודיים כאלו ואחרים, הם לא סבלו את מוראות השואה וגם לא את חבלי היסורים שבהם נקנית א"י, לא היו עם העם בחורבנות וגם לא בתקומות.

ההגעה שלהם לא"י לאחר כמעט הכחדתם בתפוצות היא בגלל היכולת הפרקטית לחלן את העם, ולשמש זרוע של הנצרות, המקורות הכספיים של הרפורמים אינם גדולים כ"כ ואינם בעלי אידאה כ"כ מצד עצמם להוביל מהלך עולמי של מכללות ומכונים ל"רבנים" ורבניות העניין שלהם כיום בעם היהודי הוא השקעה כספית של הנצרות, הם מתדרכים נוצרים מקוריים להיטמע בקהילות, והם משמשים בעצמם גשר בין היהודי החילוני לנוצרי.

הלכות בשר וחלב.

בשר וחלב מהתורה:

• בתורה כתוב שלוש פעמים לא תבשל גדי בחלב אמו.
• הגמ' דורשת מכך: א' אסור לבשלם יחד. ב' אסור לאכול בשר וחלב שעבר בישול יחד. ג' אסור ליהנות מבשר וחלב שעברו בישול יחד.
• תנאים לאיסור תורה: בשר, חלב, בישול.
• בשר: כשר, בהמה [עוף לכו"ע דרבנן, חיה-לר"ע דרבנן, לר' יוסי הגלילי דאו'.]
• בישול: ע"י אש, עם קצת נוזל, חמי טבריה אינו בישול.
• חלב: כשר, אינו מי חלב,

חכמים הוסיפו לגזור:

• אכילת בשר וחלב שאינם מבושלים אסור אך ליהנות מותר.
• עוף בחלב שגם הוא אסור.
• בישול שליא ואכילתה עם חלב.

מראית עין:

• בשר בחלב אישה אסור שו"ע.
• עוף בחלב אישה רמ"א מתיר ונו"כ אוסרים.
• בשר או חלב טמא, להשו"ע מותר, להרמ"א אסור משום מראית עין.
• חלב שקדים אסור, רמ"א ולכן יש להניח שקדים אצל החלב.
• חלב סויה יחד עם בשר לכאורה כנ"ל,
• כמובן שהאיסור הוא בעירוב יחד אך לא באכילה זאח"ז וכדו'.
• במראית עין אם נפל מותר וא"צ ביטול.

מותר:

• טמאה בטהורה, מותר מהתורה ומדרבנן, בבישול ובהנאה, אך באכילה אסור מצד טמא.
• חלב זכר אינו חלב ומותר.

זהירות:

• אין לאכול בשר על שולחן אחד אם ישנו אדם נוסף מכר ידיד שאוכל עליו חלב בו זמנית, אלא"כ יש סימן מיוחד הגורם להם להשים לב לא לאכול אחד מאוכלו של השני.
• לכאורה גם באדם שאוכל לבד ויש על השולחן בשר וחלב צריך לעשות היכר על מנת שלא יכשל, ורק באופן של מסדרם יחד אין צריך היכר אך אם אוכל מהשלחן שמסדר עליו ויש בו בשר וחלב צריך היכר.
• אם מדובר במסעדה ששניהם זרים זל"ז ולא מצוי שאחד אוכל ממזון השני, אין צריך לסימן היכר ומותר לאכול על שולחן אחד.
• המסדר מוצרים ומזון על שולחן אחד וישנם בשריים וחלביים יחד אינו חושש שמא יאכל משניהם, רק אם הוא בזמן אכילה.

הרחקות:

• צריך להמתין שש שעות מבשר לחלב, על מנת שלא יפגש בפה בשר וחלב, אמנם אין הסיבה למנוע מפגש במה שכבר תוך הבטן, אלא בחלל הפה.
• הרמ"א מביא את הנוהגים כדעת התוס' לא להמתין כלל ורק לסלק השולחן וברכת המזון.
• אך מביא שנהגו העולם להמתין שעה אחת, עדיף בנוסף לסילוק וברכת מזון.
• יש שני דעות בטעם הדבר: להרמב"ם משום בשר בין השיניים שעד שש שעות שם בשר עליו ואח"כ כבר מהות הבשר בטילה, והטור מביא טעם משום טעם בשר הנמשך מהעיכול לפה עד שש שעות. ונהגו להחמיר כשני השיטות ולכן הלועס לתינוק צריך להמתין שש שעות, ומי שנמצא בשר בפיו אחרי שש שעות צריך להוציאו -לשיטת הטעם שם בשר עליו.

מחלב לבשר אין צריך להמתין אלא קינוח הדחה ונטילה,

בס"ד

משיכה לגברים..

• דמיון אינו מציאות, ככל שנצליח להוכיח שיש סתירה מהמציאות להרגשה סימן הוא שמדובר בדמיון כוזב.
• בודאות: כל משיכה חד מינית אינה מעוגנת במציאות אלא בדמיון כוזב שמי שרוצה מאמץ אותוח וחי איתו כי כך הוא מסדר לעצמו תסביכים וכדו'. אם הוא יברר וינסה לחשוב שמדובר במציאות שיברר היטב ונציג כאן כמה טענות שמוכיחות את כזב הדמיון ההוא.
• משיכה לגבר מסוים אינה משיכה לגברים, והראיה שאינו נמשך לכל גבר באשר הוא גבר אלא בגלל שישנה סיבה ספציפית אליו, מחמת יופי נשי או תכונות נשיות או חיבור חברתי חזק שגולש לתחום המיני. משום שכל חיבור חברתי ככל שהוא מתחזק ומתעצם עלול להחליק מתחום החיבור בשכל או ברגש ולגלוש לתחום החיבור בתחושה וכשמדובר בתחושה אזי חיבור חזק הוא מיני.
• לכל אדם יש רף תחושה שונה, כמו שלכל אדם יש רף עצבים\שכלתניות\רגישות שונה כך בתחום התחושה, משכך אדם תחושתי יותר נוטה לחוש את החברים ולא רק לבור אליהם רגשית וכשזה כך עלול להיות לו מחשבה שהוא נמשך לחבריו אך לא-היא מדובר בהתנהגות חברתי ששייכת לחברה בה הוא שוהה.
• כל אדם נברא בטבעו להיות חי בתוך קבוצת המגדר הזהה לו ונמשך להתחבר לקבוצת המגדר השנית לו שאינו חי בה והיא זרה לו, זה בסיס המשיכה של גברים לנשים, בנוסף משיכת האדם למין השני מבוססת על השלמת חסרים ע"י הפכים, האישה מביאה רגש תחושה שכל שונה מהגבר והאיש מביא את תחומים אלו בשונה מהאישה וכך הם מתחברים ומעשירים את עצמם, החילוני שלא חוה הפרדה מינימלית בין גברים לשנים לא מעלה בדעתו שהמין השני הוא המבוקש לו כי אינו שני אלא סוג של "חבר" אחר, ה"שני" עבורו הוא גבר אחר שזה הדבר שאין לו, כלומר נשים זה איתו והוא צריך מהאין בחינת תאוה של רוצה מה שאין לו וזה גבר שהרי רוב גברים אינם כאלה משכך מרגיש ששם ימצא את מבוקש בחינת האינו מצוי לו ואילו הגבר שחווה מינימום הפרדה בין גברים לנשים כגון בטקסים לימודים וכו' חש שהמין המבוקש לו שאינו מצוי לו הוא שם אצל הנשים ואז שאר צרכי ההתאמה משתלבים יחד עם צורך זה.
• בנוסף משיכת גברים לנשים מבוססת על תאוות המשגל, שצורת אישה היא צורה משגלית, וכאן זה תלוי אם האדם מדחיק את עולם הנשים אזי תאוה זו אינה מניעה אותו, ואילו אם היא קיימת ומגודרת אזי בעיתו ובזמנו היא מקדמת האדם לנישואין, כמו"כ אדם שחווה פגיעה מינית מגבר לגבר אזי תחושת המין הראשונה קיבעה אצלו את עולם המין בין גברים לגברים ולא בין גברים לנשים וזה לא קשור למשיכה לגברים אלא סוג טיפול אחר למחוק את העבר ולגלות את צורת המשגל האמתית.
• צורת המשגל האמתית בין גבר לאישה עונה על כל צרכי המין הגברי ועל כל צרכי המין הנשי, זה מעיד כאלף עדים על תוכנית הבורא לקשר נישואין בין גבר לאישה ולא בין אותו המין, אין כאן המקום להרחיב די אם נציין שכל שלושת חלקי הנאה של הגבר מגע בשלושת סוגיו, לב והשרירים וזרע וחילופי החומרים מתואמים ומקבלים מענה כולם באישה ולא באיש, כמו"כ אישה שצריכה במגע את המגע על שלושת סוגיו והיא זקוקה למגע הפוך בתחומים אלו מן הגבר קשה יבש וחם, אזי לא שייך כל התחליפים הם מזוייפים וכ"ש שענין ההריון מוכח מהטבע שהקשר הוא בין גבר לאישה.
• יש גבר שטוען שהוא אישה ולהיפך ולכן בוחר במין השני ולא בגלל שהוא גבר לגבר, לפעמים זה ייתכן שזה טענה המקילה עליו את הטענה שהוא גבר לגבר והוא מוזר מן העולם, כי כך הוא חש אישה לגבר.. אז נטען לו אם הינך אישה מדוע הינך חפץ בגבר האי הוא גם טוען טענה כמוך שהוא אישה, ואם הוא טוען שהוא גבר הרי שהוא רק טוען זאת ולא בטוח שהוא כזה, ואולי הינך טוען שאתה אישה והוא גבר ואז אתה כמו דרך העולם אזי דרך העולם להחליט ע"פ מציאות ולא ע"פ טענה, אלא מה הינך שונה מדרך העולם אז אולי תתחתן עם אישה בגלל שהיא טוענת שהיא אישה שהחליטה שהיא גבר?..
• מין אינו נקבע ע"פ החלטה אלא ע"פ מציאות חיצונית לאדם, האדם אינו מעורב בהגדרתו אלא המציאות מעורבת בהגדרתו, כמו שאולי נחליט שבהמה היא אדם בגלל שהיא החליטה שהיא אדם או להיפך, כל רופא יאמר שהוא שוטה.. תרופות לאדם אינם תרופות לבהמה ולהיפך גם אם יטען עד מחר שהוא בהמה, כך בנד"ד מי שטוען שהוא אישה שינסה ללדת..

משיכה לאוננות עצמית:

אבינו אב הרחמן ברא אותנו באופן טבעי עם משיכה לזיווג עם אישה על מנת שנרצה מאוד להתחתן ולהקים בית ולהביא ילדים.

חז"ל מספרים בגמ' שבהקמת בית שני התפללו ועשו תיקון גדול והרגו את יצר הרע של עבודה זרה שעד אז היה משיכה גדולה לכל אדם לעבוד עבודה זרה, אח"כ התפללו ועקרו יצר הרע של עריות, אלא שאז הבחינו החכמים שאין אדם נושא אישה ואין אפי' את ההתרבות הטבעית של בעלי החיים, והתפללו שוב וחזר יצר הרע של עריות.

הרב וולבה בספר עלי שור מתייחס לעניין התאווה: אין מדובר בעניין של משיכה לא נורמלית אלא מערך הורמונלי הקיים בכל אדם, לכל אדם מתבגר מתחילים להתפתח תאי זרע הורמונליים באשכים על מנת שיהיה וכן בבוא העת להביא ילדים בנישואיו, זה אמנם קיים מעת הלידה באדם אך מתפתח בעיקר בגיל הבגרות באופן מואץ על מנת לזרז את הליך הנישואין והבאת הילדים לעולם, שכשם שאנו באנו ע"י השתדלות של הורינו גם אנו צריכים להחזיר טובה לילדינו ולהביא את הנשמות הללו לעולם.

כתוצאה מהתרבות תאי הזרע מתעוררת בלב האדם חמדה וחשק עצום לזיווג, במצב כזה יש מעגל החוזר על עצמו, הדמיון מוליד תאי זרע והתאי זרע מולידים דמיון וחשק מוגבר בנוסף וכך זה חוזר על עצמו עד שהאדם כמעט מתפוצץ.. אלא שאם האדם אינו נשוי הוא חושב שאין לו פיתרון אך לטבע הזה יש פתרון ונסביר:

אם האדם חוסם עצמו מלהרהר בעניין תאוות האוננות והקישוי העצמי ואולי בהוצאת הזרע, אזי מה שקורה הוא מעגל הפוך שהזרע מקבל בלימה של ייצור ובלימת הייצור בולמת את דמיון התאווה וכך גם נפסק שוב ייצור תאי הזרע וכך גם מתמעט הדמיון עד שאדם חש רגיל ונעים כאחד האדם ללא משיכה מתפוצצת.

מה גובה התאווה האידאלי?

המטרה הטובה ביותר עבור בחור שאינו נשוי היא להיות במצב שמשיכת התאווה שלו נמוכה מאוד מאוד וכמעט לא מורגשת בחיי היום יום והוא פנוי בדעתו ורגשותיו לעסוק בכל מיני עניינים חשובים, אם הוא במצב שהוא ממש מוטרד מהתאווה ואינו יכול להתעסק עם דברים חשובים סימן שגובה התאווה ממש גבוה והוא ממש בהפרעה, ועליו להנמיך זאת ע"י מיעוט הרהור, אם אינו מצליח להמעיט את ההרהור סימן שהוא צריך להמעיט את ראיית הנשים אם הוא עדיין לא מצליח להמעיט את ההרהור סימן שגורם ההרהור אינו הנשים אלא מזון או מצב גופני, ונסביר מזון עתיר חלבונים מרבה תאי זרע מצד עצמם וזה מוליד הרהור, כמו"כ אדם במצב רעב מאוד או צמא או עייף הוא בגירוי מיני מוגבר, כמו"כ אדם שבע מאוד הוא במצב גירוי מוגבר, לכן אם אדם מוצא את האיזון במזון במצבי הגוף שלו הוא יכול שלוט בכך באופן פשוט ע"י שימעיט את ראיות ומבטים ברחוב ועי"כ יוכל להתאמץ להמעיט הרהורים ועי"כ ימעיט ייצור תאי זרע וכך במחזוריות ימעיט את כל גובה התאוה עד למינימום הנצרך לו.

ככל שמתעלמים מן התאוה היא דועכת ככל שחושבים עליה גם אם זה לצורך הטיפול בה היא מתעוררת, לכן כל עוד התאווה נמוכה עלינו להתעלם ממנה וכל פעם שהיא נותנת לנו תזכורת… נעשה לנו מחיקה בראש ונתעסק עם הציפור שנמצאת לידינו על הספסל, וכו', אם זה ממש נהיה טורדני סימן שהיא מנסה לחדור אלינו בכח ואז עלינו ללמוד איך לדחות אותה כדלקמן:

מצב נפשי של עצבות יתירה או דיכאון מייצר גירוי להוצאת זרע גם אם רף התאוה נמוך משום שהדיכאון הוא מצב רפיון והאדם מחפש תענוג ומרציות הוא מוצא באופן הכי קל להעלות את העונג ע"י הוצאת זרע וזה מתסבך אותו במילכוד נוסף, האריז"ל תחילת הסתת גירוי יצר הרע היא ע"י העצבות, וכל דרגות העבודת ה' השגתי ע"י השמחה. כשיש שמחה הורמון העונג המתפזר במח ובגוף נותן לנו תחושה טובה ואילו כשאדם עצוב הוא מרגיש שליבו נמוג ואז הוא מנסה להיתלות בהוצאת זרע, ועליו פשוט להיות שמח מדבר אחר שמשמח אותו באופן אישי וכך הוא יוכל להתעלם מן התאווה.

כמו"כ הפחדה או פחד של אדם גורם לאדם לנסות למצוא לעצמו את המקום הבטוח מבחינה רגשית ע"י הוצאת הזרע לכן ראוי מאוד שאדם לא יהיה במצב מפוחד אפי' מן החטא בעצמו כי זה מפיל האדם שוב אלא להיות בטוח שמח וחברותי ובכך מצבו הנפשי מעודד אותו לעזוב את התאווה.

התאוה אינה יכולה להיות סטטית היא באה בגלים, אנו לפעמים שמים לב שהיא נמוכה מאוד ולא מפריעה ולפעמים שמים לב שהיא תופסת גובה, אסור לנו לשאול את עצמנו מה קרה לנו שהיא תפסה גובה כי ההיפך הוא הנכון הטבע שאבינו אב הרחמן ברא הוא שהיא תתפוס גובה מצד עצמו מידי פעם להזכיר לנו שבבוא העת אל לנו להתעכב אלא להתחתן מיד, [נישואין זה משהו שמאוד חשוב לה'] ומשכך כשהיא תופסת גובה ועדיין לא הגיע הזמן להינשא עלינו להנמיכה שוב, השאלה היא לא מדוע היא עלתה אלא לומר לעצמי היי שים לב היא במצב מטפס, טוב צריך להתחיל להנמיך אותה ע"י מיעוט הרהור שממעט ייצור זרע שממעט הרהור וחוזר חלילה.

וזה מה שאמרו לנו חז"ל משביעו רעב, אם ננסה להשביע חשקנו ע"י הרהור נוסף היצר ירעב יותר, אם ננסה להרגיעו ע"י ראיה נוספת הוא ירעב יותר וירצה יותר, אם ננסה להרגיע אותו ע"י שחרור הזרע החוצה [שלא במקום מצוה – במסגרת נישואין] הוא ירעב יותר משום שהוצאת זרע מפעילה את כל מפעל הזרע שוב בעוצמה כפולה ואז האדם שוב נמצא במצב של צורך מוגבר להוצאת זרע, וזה פועל בדיוק כמו תספורת ככל שאדם מסתפר יותר הוא נותן למנגנון השיער להפעיל את מפעל ייצור השיער וכך השיער גודל שוב עוד ועוד, ואם הוא מסתפר פחות המנגנון מקבל לבימה להיכנס לצמיחה איטי כך בעניין מפעל הוצאת הזרע אם אנו רוצים להיות במצב שמפעל ייצור הזרע אינו עובד ומגביר את ייצור תאי הזרע ואנו לא מצליחי לבלום אותו עלינו לעשות בדיוק את הפעולההפוכה, להחליט שלא מוציאים זרע ואז כתוצאה מדחיית הוצאת הזרע מנגנון המפעל של ייצור תאי הזרע מקבל הוראת בלימה מן המוח להפסיק לייצר וככה התאווה פוחתת ופוחתת עד שאנחנו מסוגלים להשתחרר ממנה ולהתעסק בדברים החשובים לגילנו כמו לימודים, קשרים חברתיים וכו'.

זרע אינו יוצא ללא נגיעה באיבר כלל, אמנם המשיכה היא לידוע באיבר אך על האדם לדעת כי אליו לא ייגע באיבר כלל הוא לא יפול בכך לכן אין לו להילחץ מכך כלל. כמו"כ אדם ללא הירהור לא יתקשה כלל ואם הוא יסיח דעת הוא לא יכול להתקשות כלל.

הוצאת זרע:

אדם שחווה יציאת זרע מגופו פעמים רבות, בהדרגה יכול להתמכר לכך והדרך להיגמל מכך היא בהדרגה להפסיק מכך או לדחות זאת בהדרגה.

בחור הגיע לר' שטיינמן ומצוקתו שאינו מסוגל להתמודד עם עצירת התאווה של הוצאת זרע לבטלה מה עליו לעשות? השיב לו כל פעם שהיצר גובר עליך תדחה אותו בחמש דקות בלבד, לאחר חודש שנהג כך השיב שאינו רואה הפסקה אחרי חודשיים התחיל לראות שהוא מצליח בהדרגה למנוע עצמו ממעשה זה של הוצאת זרע.

מדוע זה נקרא זרע לבטלה? הזרע שניתן בכל אדם הוא לצורך פריה ורביה והשימוש שלו הוא רק במסגרת נישואין אחרי חתונה, אם אדם שופך סתם זרע אינו עושה שום תועלת עם הזרע, פשוט מאבד אותו לחינם, והתורה מאוד לא אוהבת שאדם משחית דברים כמו שאדם משחית את רכושו או דברים שה' נותן לו כך הוא משחית כח ההולדה שה' נתן לו ובמקום להביא ילדים הוא זורק זאת לאשפה וחבל מאוד.

לפעמים הזרע יוצא בלי שאנו בכלל מתכננים או רוצים הוא יוצא בזמן שינה כתוצאה מאכילה מרובה שהגוף שבע והוא פולט זרע או מכל מיני סיבות, צריך לדעת שכל עוד אנחנו לא גרמנו בידינו במחשבה ובמעשה מכוון להוצאת הזרע אין זה נחשב עבירה ואין עלינו אשמה כלל, אנו צריכים להיזהר מלגרום לכך, אך אם זה יצא כבר מעצמו בלי שסייענו לכך אין עלינו אשמה כלל.

הסיבות שמושכות אדם להוציא זרע הם: רעב גדול, שבע גדול, צימאון רב, עייפות, עצבות, פחדים וחששות כלשהם.

כנגד זה אנו צריכים להיות בשמחה, הרבה עם חברים, לא להיות עייף ורעב וצמא,

ככל שאדם מצליח לדחות את הפעמים שהוא מוציא זרע לגילאים מאוחרים הוא כבר מרוויח שהוא יותר צדיק וקדוש מאוחר שגיל הצעירות כקרוב לבר מצווה הוצאת הזרע יכולה לגרום לאדם להתמכר וחבל מאוד כי אחרי זה לוקח זמן רב להימנע.

זרע הוא רק ההפרשה הסמיכה שיוצאת מאותו מקום שבגבר, באופן אינטנסיבי אך יציאה של טיפה מועטה אינה הזרע אלא חומר מקדים וראוי להימנע גם ממנו.

הרבה בחורים אינם יודעים אך חיכוך של בגד עם האיבר גורם להתקשותו והצאת זרע גם בלי שרוצים, ולכן כדאי מאוד ללבוש מכנסיים ולבנים רחבים באזור המותן על מנת לא לגרום לחיכוך המביא לגירוי.

הרב וולבה מבאר בספר עלי שור שאדם שרואה אישה מתרבים בו תאי הזרע של התאווה לצאת החוצה לבטלה, ואם הוא מוציא אז מתרבה בו התאים יותר והוא שוב מחפש לראות נשים עוד ועוד וכך להוציא עוד רע וכו', ואז הוא במעגל מסחרר שלא מפסיק והוא נעול, מה עליו לעשות? בזמן שרואה אישה לא לחשוב עליה אלא להסיח דעת ואז ממילא יורד התאווה והכל נעצר.

הוצאת זרע זה כמו קציצת שיער ככל שאדם קוצץ יותר גודל יותר כך הזרע ככל שאדם מוציא יותר הוא מייצר יותר זרע והוא רוצה להוציא אותו יותר. מה עושים, בולמים ואז ככל שבולמים אז יש פחות ייצור זרע.

היצר הוא כמו בעל חיים שנמצא בלב האדם ככל שנהנים מן היצר הבעל חי שבנו אוכל עוד אוכל ועוד אוכל וגודל ומנסה לכבוש אותנו, וככל שאנחנו מרעיבים את התאווה אנו מחלישים אותה עד שהיא לא מסוגלת להפריע לנו בחיי היום יום.

החיים הם כמו מסלולים מוכנים של רכבת, נולדנו מראש לתוך עולם מובנה, כשאדם נדרש להתמודד עם היצר אין הכונה תמציא את עצמך מחדש ותלך בדרך לא טבעית אלא תלך בדרך של מסלול אחר המתאים לך אורגנית, בשני המסלולים אתה יכול ללכת, אם תלך במסלול היצר אתה תהיה חומרי וכבול ברשתו ותאבד עולם, ואילו אם תלך במסלול השני אתה תהנה מהחיים ותרויח עולם, משכך, עלינו לחשוב שמה שמוטל עליו הוא כפיה עצמית לבצע מעבר מסלולים למסלול השכן ואז נמשיך בו עד שהיצר ינסה שוב להוציאנו למסלול שלו, כמו שבעולם אדם יכול להיות להיות במסלול עני ומסכן או במסלול עשיר ומוצלח הכל תלוי במסלול שהוא בוחר ושני המסלולים קימים כל הזמן לצידנו כך בבחירה במסלול מסוים ההתאמצות מעבירה אותנו למסלול הטוב.

תדריך לנער בר מצוה בעניין שמירת הברית.

• זכית! אתה גדול! מה זה אומר?
• אתה מתחייב במצוות התורה, עד הבר מצווה אינך חייב לקיים ואינך נענש עליהם רק מדברי חכמים אך התורה מחייבת רק אדם בגיל 13 שגופו ונפשו מתאימים מבחינה התבגרותית לקיום ועמידה בדרישות המצוות.
• בין המצוות יש הלכה של איסור להוציא זרע מאותו מקום, הזרע הוא חומר סמיך, ואין לאדם לגרות עצמו בהרהורי נשים ולהגיע להוצאת זרע.
• מה עליי לעשות? להתעסק בדברים אחרים.., יש לנו ים של תענוגים טובים ורוחניים, רק שהיצר הרע חופר לנו בראש ליהנות רק מדבר אסור, כי זה הפרנסה שלו.., ואנו לא חייבים לפרנס אותו, אלא לפרנס את היצר הטוב שהוא ממש זקוק לנו והוא גם ייתן לנו הרבה שכר אמתי גם בעולם הזה וגם בעולם הבא, כמו שכתוב בכל הספרים והתורה.
• תמיד אנחנו רואים צדיקים גדולים שממש נהיו צדיקים, אין צדיק שלא עבר את ההתמודדות עם יצר הוצאת הזרע, ואם הוא נהיה צדיק סימן שהוא הצליח לסובב הרבה את היצר הרע ודחה אותו עוד ועוד ובנתיים הרויח הרבה מצוות וככה הוא נהיה צדיק, אך אם הוא התפתה בקלות ליצר להוציא זרע שוב ושוב הוא פשוט קורס ולא מצליח להיות צדיק.
• ולכן תדע שאין צדיק ללא משיכות מיניות, אלא רק צדיק שמתמודד עם המשיכות ועושה לעצמו מחסומים הוא נהיה צדיק גדול וכולם באין לבקש ממנו ברכות, ועצות וישועות, כי פשוט הוא התגבר וקיבל מה' כח רב בגלל ההתגברות שלו ולכן הוא נהיה צדיק. זה משתלם להתגבר.
• עצם המשיכה של היצר הרע היא גזירת מלך של ה', אם ה' לא היה גוזר שאיש יימשך לאישה אזי איש היה מסתכל על אישה כמו על עץ או ספסל ובכלל לא היה מתגרה ממנה, ה' גזר על הטבע שכשרואים אישה יהיה איזה קוסמות כזו שתגרה אותנו מאוד, וכנגד זה אנו צריכים פשוט לא הסתכל עליה, ואם לא נסתכל לא נתגרה.
• לא כל ראיית נשים גורמת לגירוי רק ראייה חוזרת, כלומר סתם מבט חטוף אינו משפיע עלינו כלום אך אם חזרנו להסתכל עוד ולהתרגש זה כבר גורם לנו בתוך הגוף גירוי מיותר ללא צורך.
• הגזירה של ה' שנתגרה מראיית נשים היא בטבע שלנו שהטבע שלנו יזדקק לכך ויהיה מוזן ונצרך ונמשך לכך כמו שכתוב עריות נפשו של אדם מחמדתן, היינו לא רק הגוף אלא גם הנפש.
• אתה יודע משהו מעניין? בעבר היה יצר הרע לעבוד עבודה זרה יותר גדול מיצר נשים, ובאו חכמים וראו שאי אפשר להתגבר על היצר של עבודה זרה וביטלו אותו ומאז אין לנו יצר לעבוד עבודה זרה.
• באותו זמן גם ביטלו את היצר הרע של נשים ובאמת הוא התבטל לגמרי ואישה בכלל לא הייתה מגרה לעבירה כלל, אלא שאז הייתה בעיה, אנשים לא רצו להתחתן.., ואז ראו חכמים שאם לא יתחתנו לא יתקיים העולם, לכן החזירו בחזרה את היצר הרע של לאהוב נשים בשביל שכשאדם יגדל ויתבגר הוא ירצה מאוד להתחתן וככה לקיים מצווה של חתונה.
• לכן מאוד כדאי לא להשתמש עם היצר לנשים בגיל הזה לגרות את האיבר באותו מקום אלא לחכות עימו לגיל המתאים לחתונה וזהו, ובנתיים פשוט ללמוד הרבה לימודים קודש וכל מיני לימודים שחשוב לאדם ללמוד וכשמסיחים דעת בכלל שוכחים מהנשים לגמרי.. והם בכלל לא מגרות אותנו.
• בגמרא מסופר על רב אחד שמרוב שהוא היה מרוכז בלימוד הוא בכלל לא שם לב לנשים שעברו והיו סביבו, והם היו נדמות בעיניו כמו חפצים ברחוב מבחינת זה שלא היה מתגרה מהם בכלל, וזה בגלל שהוא היה מאוד עסוק בדברים טובים.
• לכל ילד שעובר את גיל 13 מתחילים להתפתח לו בגוך תאי זרע שרוצים לצאת, הוא אינו אשם שהם מתפתחים כי כך ה' החליט, רק מה שהוא צריך לעשות הוא לא להוציא אותם כי אם הוא יוציא אותם הם יתפתחו בכמות גדולה וירצו עוד פעם לצאת ואז כשייצאו שוב החוצה הגוף ייצר עוד תאים וכל תאים חדשים גורמים לאדם לראות שוב נשים אז זה כמו מעגל שמסחרר אותנו אז מה עושים? לא מוציאים זרע, ומסיחים דעת וככה אנחנו מרוויחים שהייצור של הזרע נעצר ומחכה לחתונה ואז הוא כבר מפסיק לגרות אותנו. פשוט, נכון..
• המין יכול להיות או במצב של תרדמת או במצב של הפעלה, התכנית היא עד החתונה להרדים את המין ולאלחש אותו, וכל פעם לתת לו כמין הרדמה לתקופה מסוימת, זה קורה ע"י הפעלה חשיבתית חזקה והרמטית לכל הרגעים עד שהמין נרדם ואז הוא רדום עד מצב שמתעורר שוב מטריגר [סיבה] כלשהי כנ"ל בגוף או בנפש.
• לא תמיד אפשר לשלוט בסיבות המגרות אבל המגמה לזכור תמיד שגם הוא הופעל אנו בשלב ראשון מסיחים דעת ובשלב שני מאמצים את כוח השכל והניתוק התחושתי. אחרי החתונה המגמה להפעיל אותו ולכבות אותו לסירוגין וזה כבר תרגול שונה. אין זריקת תרדמת קבועה למין זה עוזר לפרקי זמן מסוימים ומתעורר שוב כך עשה ה' למען נרצה להתחתן ככל שניתן מהר ויבנה העולם.
• יש הרבה דרגות בהפעלת המין, אינו דומה מי שהתעורר במחשבה או בלב או במעשה וכו', לא משנה באיזה שלב גירוי אתה נמצא, תמיד ניתן לעצור את התהליך אפי' בשלב סופי רק אם רוצים.
• מי שבפרק זמן מסוים נותן חופשיות למין מסיבת מצוקות מסוימות שהוא "מרשה" לעצמו צריך לקחת בחשבון שמדובר "התמכרות" ואח"כ בשביל לצאת מכך הוא צריך לגמול את עצמו מההזנה הרגשית תחושתית שהגוף התרגל אליה, וזה יכול להיות ע"י בלימה ויבוש הרגש בתחום.
• גם אדם שהתמכר לפרק זמן יכול לצאת מכך בקלות וזה לא מוכיח שום דבר לגבי העתיד שלו או לגבי רמת התאווה שלו שהיא חזקה יותר כי הוא בתקופת התמכרות.
• ככל שמתעלמים מכך שוכחים מכך וזה לא מטריד, ככל שחושבים על כך אפי' לצורך מניעה זה מכניס עוד יותר, בספרי חסידות אומרים קודם לברוח אח"כ לתקן, עד גיל ארבעים אדם צריך להתמקד בלברוח מהיצר, אח"כ צריך להיות עסוק בלתקן אותו,
• כל צדיק גדול יש לו יצר הרע גדול, אם יש לך יצר הרע ומשיכה לתאווה גדולה סימן שאם תתגבר עליה תהיה יותר צדיק ממי שהיצר שלו קטן, הרווחת!
• שבע יפול צדיק וקם, כולם נופלים ביצר השאלה היא מי מצליח לקום, החכמה היא לקום גם אם נכשלים, ולא להיבהל מזה, מי שמשכנע את האדם שקרה דבר נורא כשיצא לו זרע והוא לא יכול לחזור בתשובה זה רק היצר הרע, מי שמשכנע אותך להתחיל שוב להתגבר וללמוד ולהסיח דעת מהיצר זה היצר הטוב.
• תלמד מידי יום ספר מסילת ישרים או ארחות צדיקים או ספרי הלכה כל פעם רבע שעה ווזה נותן לך כח התגברות חזק ומעודד מאוד.
• שכחת מהיצר הרע הרבה זמן? אתה בכיוון הנכון!! הוא שוב התגבר עליך? תתרחק ממנו עוד פעם לתקופה ארוכה ע"י לימוד ומעשים טובים וככה תעביר עוד ועוד זמן עד שתגיע לחתונה בעז"ה והכל ישתלם לך, כי אתה תגיע מאוד מקודש ומוצלח לחתונה והבית שלך והילדים ישמחו לראות שיש להם אבא כמוך שחזק ויציב ואוהב אותם ולא מתפתה להיות תלותי במשיכות של יצר הרע.
• בהצלחה.

ידיעת ההלכות היא חובה לכל חתן! אנו מנגישים ומאפשרים הדרכה לכל הסגנונות באופן הכי נח. וקל.

הדרכת חתנים לכל מקום, בזום\סקייפ\שיחת וידאו ווטסאפ. לכל מקום.

השיעורים אישיים, ומאפשרים למידה מעמיקה ושיח מלא עם הרב בכל הנושאים

השיעורים בימים: ראשון רביעי.

סדרה קצרה: שלושה שיעורים בהלכה.

סידרה בינונית: חמישה שיעורים -הלכה וענייני אישות.

לקביעת שיעור בווטסאפ לחץ כאן:- 0504133062

בברכה

גבריאל מור-יוסף

מדריך חתנים.

יש איסור מוחלט להינשא בלא ידיעת הלכות נדה [טהרת המשפחה] אי ידיעת הלכות אלו מביאה למכשול של כרת באיסור נדה ששווה לאכילת חמץ בפסח או אכילה ביום כיפור, מכיון שהלכות אלו רבות ומורכבות ישנם הרבה אופציות ללמוד באופן נגיש וקל, זה לגבי למידת ההלכות.

לגבי שאר חלקי ההדרכה כגון קשרי בעל ואישה, וחיי אישות, מי שחכם עיניו בראשו ולומד זאת על מנת לא להתנסות על עצמו, לנסות בערך זה צלקות רגשיות מול האישה, הזוגות שלא קיבלו הדרכה התגרשו מהר וללא יכולת תיקון, לעומת זאת הזוגות שהבעל קיבל הדרכה במקביל להדרכת האישה גם אם היו קשיים הם נפתרו ויכולתם להתאהב אחד בשני הייתה מאוד מיומנת ומעולה, וצמצמה את סיכוי הגירושין כמעט לאפס, הוי אומר רוב הגירושין הם זוגות ללא הדרכה או שקיבלו הדרכה לא מקצועית מספיק.

חיסון להורים ונשים בהיריון בפרט.

איני מגיע לומר את דברי מכוח סמכות כלשהי אלא מכוח "כל ישראל ערבים זה לזה",

דבר הנראה לעין שמציאות המגיפה לא קיבלה את ההתיחסות החמורה המתאימה לאירוע שכזה, העולם כמנהגו נוהג גם כשמידי יום נפטרים רבים מאוד.

אנו מסתמכים על כח המידור שאיננו רואים מונשמים נפטרים ואבלים מול העיניים כל יום, בגלל שחולה נמצא בבית חולים, ונפטר נמצא בבית קברות, ואבל יושב בביתו, וברחוב יש רק חנויות ססגוניות שממשיכות כרגיל, ובזה ניתן לחשוב שהמצב אינו כ"כ מחייב יציאה מהעצלות שלנו אלא להמשיך כרגיל. אבל המציאות הזו של מונשמים נקברים ואבלים היא אמיתית ולא דמיון,

מי שחרב עליו עולמו כבר לא יכול לדבר ולהתריע ומי שלא חרב עליו עולמו ממשיך כמנהגו.

אם המצב סביר אז העצלות שלנו מונעת מאיתנו לפעול להגנתנו, ואם המצב טראגי אז השיתוק מונע ממנו לפעול, אז האופציה היא לאבד עצמנו לדעת במיצמוץ קטן של הידבקות??

לפני שהיה חיסון היינו יכולים לומר כך גזר ה' להיות במצב של מגיפה ללא חיסון וממילא אם נשמרנו ככל יכולתנו באופן סביר מהידבקות אזי הגורל המלא בידי ה' ללא מעשה מצידנו וכך רצה ה'.

אך כיום שיש חיסון ואדם לא מתחסן אינו יכול לטעון שגורלו בידי ה' כי ה' המציא חיסון ואתה מונע אותו ביודעין, וה"ז כעומד בכביש סואן לפני שתבוא מכונית ואומר גורלי בידי ה' שהרי כשבאתי לא היו מכוניות ועכשיו זה החלטה בידי ה', אין הדבר כן, אלא הוא מסר גורלו לחוקי הטבע שה' קבע בבריאה היכולים להזיק לאדם אם לא ימנע עצמו מן הסכנה.

נאמר באופן נחרץ:

העצלות להתחסן אינה חרדית ולא יהודית, התכנסות ב"כולל" עשרות ומאות ולא ללמוד בבית בחברותא וכדו' בבית רק בגלל גחמותיו וכבודו של ראש הכולל היא רצח. לא יודע כמה רוצחים ונרצחים יש בתקופה זו, כמעט בודאות של מי שהדביק אדם אחר חשוד ברצח כי אולי ההוא הדביק שרשרת שרצחה אדם כלשהו שהיה יכול לחיות אם מנעתי הדבקה!

כל אדם שהדביק פסול לעדות וקידושין על סמך עדותו אינם קידושין!! [גם מדין מזיק לבריאותו ולממונו של הנדבק וגם מדין רוצח]

כל רב שעודד למידה קבוצתית ללא זהירות מתבקשת גם אם לא קרה כלום הוא פסול לעדות ומעודד למוות!!

אדם שמתנער מאחריות חברתית של זהירות במגיפה הוא מאבד עצמו לדעת ואם הוא ידוע ככזה יש לקוברו מחוץ לגדר!!!

-וגם אם יש להקל מבחינה הלכתית לקורו כרגיל, מ"מ יש לעשות כן למען ישמעו וייראו, כל עוד הורגים אחד את השני ונשים מתות צעירות בגלל הכרח הקהילה להתפלל יחד ללמוד יחד ולעשות הכל יחד [שזה אינו  דין כלל בשום מקום בהלכה שצריך ללמוד יחד זה אולי טוב בימים כתקנם אך בימי מגיפה]??

אדם שאינו מונע הדבקה באופן אקטיבי [ע"י חיסון וחיי פרט]  אלא מרשה לעצמו מטענות סרק כאלו ואחרות לגלגל הדבקה נחשב מחלל שבת שאם התירו חילול שבת לצורך פיקוח נפש ומניעת סכנת נפשות והוא עושה זאת ביודעין אין שמירת השבת שלו מדין רצון ה' אלא רצון עצמו.

הגיע הזמן שנעצור ונחשוב: יש לנו אחריות על המשפחה שלנו על האישה הילדים מי יגדל אותם, מי יחנך אותם, מי יטפל בהם במקרה של אבדן שיכלנו למנוע אותו עם קצת פחות עצלות ויותר אקטיביות.

אל לנו לקבל את רפיון היצר המכהה חושים ואומר לנו מחר, במקרה הזה מחר יהיה מאוחר מאוד,

ומי שאכל אותה אכל אותה ויושב בביתו אלמן עם יתומים קטנים בביתו בארבע קירות ריקים וקרים ואף אחד בעולם לא יכול  למלאות את החסר הנורא הזה, לא הקהילה ולא מנהיגי החברה או המערכת החברתית המחבקת ואורבת לנו,

היתומים שלך ישאלו אותך מדוע עשית להם את זה? בגלל נורמות או סטיגמות כלשהם? או שסתם לא היה איזשהו רב שיזעזע את אמות הסיפים בשביל שגם אתה תעשה צעד מוקדם מן המאוחר חלילה.

מדם ליבי: עשו ככל יכולתכם למנוע חולי ואובדן, לא להקשיב לעצלות, להיות זריז נשכר, לדחות בכח תרדמת חושים, ותדמיינו את הנפטרים באדמה מייעצים לכם מה לעשות? ובטוח שיש להם עצות גם לאדם כמוכם בריא ללא מחלות רקע עם הרבה טרדות ועצלות, תנסו לשמוע את קולם הוא אמנם בבית הקברות אך חזק מאוד למי שמקשיב, ומי שעדיין מתלבט שיילך לשמוע אלמנים או אלמנות צעירים.

צעדי המנע הם: חיסון. חיי פרט [הימנעות מחיי קהילה]

בס"ד

בענין ביקור אישה אצל רופא:

הקדמה: בעיית ביקור אישה אצל רופא יכולה להיות משלוש סיבות: יחוד, מעשה מגונה, ליבו עליה ולהיפך.

לגבי יחוד: אמנם בליווי בעל או חמות אין איסור יחוד אך כל אישה אחרת שתצטרף לביקור יש בכך איסור יחוד כי גבר אחד גם באלף נשים יש איסור יחוד.

לגבי מעשה מגונה: רגילים לחשוב שמעשה מגונה הוא רק בבעילה כן או לא, אך קשת האופציות של מעשה מגונה היא רחבה מאוד, זה יכול להיות דרישה לבדיקה אינטימית שלא לצורך או אפי' שנובעת משיקול דעתו שמעורב בה 90% יצריות ו10%.

אפילו מישוש או בדיקה מוכרחת שמתלווה אליה רגש יצרי אפי' שהאישה אינה חשה או חושבת כך היא משפיעה עליה בתת מודע, ועליו במודע, וכל אישה שמורה ובעל אמתי אמורים להתרחק מכך.

גם ניסיון מצד הרופא לקשור את האישה בתלות טכנית אליו או להתחבב עליה משהו שאינו עושה עם בדיקת גבר סתם זה כבר מעשה מגונה, כמו שכתבו בגמ' בענין אביזרי גילוי עריות שזה גם באופן של קריצה רמיזה וכו',

ליבו עליה: כשאישה נמצאת לבד אצל רופא או שנמצאת אצל רופא באופן שמייחד להם מצב רגשי משותף ופרטי זה מייצר מצב של ליבו עליה גם כשהבעל מעבר לווילון.. כי מעבר לווילון רק ההם שם.., סיטואציה זו יוצרת מצב "מרחיק לב" של האישה מבעלה גם אם היא לא חשה במקביל התקרבות לרופא, וכן מאידך "קירוב לב" של הרופא אל האישה, ומדובר בניואנסים רגשיים עמוקים, שמא נאמר מדובר ב"קינאה שפלה"? בגמ' כתוב "אין אדם מקנא לאשתו אלא א"כ נכנסה בו רוח טהרה" בניגוד לתפיסה החילונית -קנאה סבירה לאישה היא דרך הבעל הכשר והאוהב, ואילו העדר קינאה מינימלית אינה אדיבות לבת הזוג אלא בגידה.

המציאות העדכנית: בעבר הייתה דעה רווחת בין הפוסקים שרופא עסוק בעבודתו וממילא יש לו היתר לבדוק נשים, זה מוגדר בהלכה: "בעבידתיה טריד", מציאות זו הופרכה בהדרגה בשנים האחרונות עד שנודעו מקרים לאחרונה של שידול אישה ברמזים גם בנוכחות בעלה, וזה מוריד לנו את סיבת ההיתר הנ"ל, ומציב את הרופא מכל מגזר ומכל גיל אפי' ישיש כדינו של נער-רחוב שמתבקש לבצע בדיקה זו, מסקנה זו נכתבה לאחר חקירה רבה בקופות חולים ובבתי חולים וכו', למעט מקרים של פיקוח נפש שבהם לכאורה מצב הרופא מעט יותר ענייני. [כמובן שיכול להיות מקרה של רופא מעט יותר רציני אך המגמה היא כללית ובד"כ יש לכך השפעה על כולם]

מקרים ודינים:

• ביקור רופא ללא בדיקה גופנית: מותר, לבד-עם דלת פתוחה לרווחה, או עם מלווה גם בחדר סגור, אך לא נעול [במקרים של יחוד], כל זה בבדיקות הרופא שהם בדיקות-תשאול ומבט חיצוני או הפניה למכונים או מעבדות וכו'.
• ביקור רופא לבדיקה גופנית שאינה אינטימית: בליווי זר מותר בחדר סגור ולא נעול, ללא זר אין לבצע בדיקה זו כלל גם בדלת פתוחה לרווחה, מאחר שהבדיקה נעשית מאחורי וילון ויש מודעות מוחלטת של כל הנכנסים שאין מתקרבים לווילון וזה נחשב כבר כחדר נפרד ונעול, ובנוסף חשש הגלישה לאזור אינטימי גבוהה, ואין אפוטרופוס לעריות.

ביקור רופא לבדיקה גופנית אינטימית:

• בדיקת הנרתיק: ספק איסור, רצוי להימנע, במקרה חמור הדורש התערבות רפואית מידית אפשרי בנוכחות בעל והבעה קשוחה של בני הזוג.
• בדיקת אולטרא סאונד על הבטן: אסור.
• בדיקת אולטרא סאונד בנרתיק: אסור.
• התפשטות חלקית או מלאה: אסור.
• התקן רחמי הכנסה והוצאה: ספק איסור, רצוי ע"י אחות, כשהעניין מסובך ויש רק רופא גבר מומחה אפשרי ע"י רופא בנוכחות הבעל והבעת פנים קשוחה.
• בדיקת חזה במישוש: מותר בנוכחות הבעל והבעה פנים קשוחה.
• דגימות מהנרתיק: אסור ע"י גבר, לבקש ביצוע ע"י אחות.