קטגוריה: היכרות-ללא-התקדמות-לנישואין

קשר היכרות סתמי, מה ערכו לתהליך

הנוסחה:

שמחה ועצבות, סיפוק ואכזבה, הם מצבים בנפש בדיוק כמו תכונות, מנטליות ואופי האדם, ובעוד בתחום הגוף האדם אינו יכול להתערב בגידול עצמו, בתחום הנפש וצרכיה השטח המרחבי לפעילות אין סופית לשיפור איכות החיים והעלאת איכות האדם מבחינה התנהגותית

הרעיון:

נשאלתי על ידי בחור שאיבד כיוון במסלול חייו מתגלגל מעבודה לעבודה, מבילוי לבילוי, מכלא לחופשי, מחובות לשאר טרדות, ובתווך קשר עם בחורה, לא מוגדר מבחינת תכליתו לחיים, שמבלבל את המצב המסובך בלאו הכי, נציין שהפניה שלו הייתה בעקבות תחושה קשה של פנימיות ומצב אישי שמעיד על רגשות לא שקטים ומתגמלים נפשית, ומכיוון שיום רודף יום מה המשקולת היכולה לאזן את מערך החיים שלו?

כל אדם מורכב מגוף, נפש, נשמה. הגוף והנפש ניתנים לשימוש האדם לשם שיפור עצמו מצבו ועתידו, וכשם שבעניין הגוף אנו מכירים את הרצון הפשוט לדאוג לנוחיות, עתיד, ומצב כללי טוב, כך נפש האדם שהיא מרכז ההרגשות הכלליות ובעקבותיהם המחשבות שבאדם, דורשת את הטוב עבורה, יש אדם יותר קשוב לנפשו והשגת רגשותיה המשמחים אותה ויש והאדם מתעלם מדרישות נפשו ואינו קשוב לצרכים הנסתרים שלה, "הוא אינו חושב לעשות לעצמו טוב באמת", יש אדם שנפשו גלויה יותר לעצמו או לסביבה, ויש ונפשו מוסתרת יותר, מעצמו וכ"ש מן הסביבה.

תסביך כה מורכב מעיד על נפש שקיבלה את המצבים סביבה באופן פסיבי ולא יזמה אותם, כל אדם או גורם בסביבתו משך אותו לכיוון שלו, ונפשו העצמית ממש לא קיבלה את שלה.

בשביל שאדם יזום את המצב סביבו הוא צריך גם לדעת מה טוב עבורו, טוב אינו רק ברמה הפילוסופית אלא גם ברמה התחושתית, וברמה האמונית מה שמוגדר בשפת העולם כמצפון.

ובניגוד למה שחושבים הרבה המצפון של האדם יודע בהחלט מה טוב עבורו ומה זיוף, האדם יכול לשקר את עצמו אך בתוכו יודע להרגיש האם מדובר בזיוף שאינו מסב לו נחת, המצפון אינו תוצאה של מחקר אקדמי, הוא מורכב באדם עוד טרם ברייתו, זה תכונה לרצות את הנכון והאמת.

כשאדם נצמד להתנהלות שסותרת את צרכי הנפש [תחושה, מצפון, חיי תועל, שבד"כ זה בעקבות אינטרס כלשהו] הנפש נמצאת במצב פגוע, אינה יכולה לקבל השלמה עם ריצוי צרכי הגוף לבד.

באדם שני מערכות יניקה: הגוף והנפש, הגוף דורש תאווה, הנפש דורשת הנאה, תאווה מזינה את עצמה, הנאה מזינה את הנפש, על האדם לסמן את קו ההפרדה בין תאווה להנאה ולדרוש אחר הנאה.

לדוגמא: שני סיבות לאדם להשקיע באוכל, או בגלל שבכך ממלא דמיון אומנות באוכל, או בגלל שרוצה להיות שבע, אך מעדיף לעשות זאת באוכל טעים, כי כך אוכל באופן ראוי יותר, באופן הראשון מדובר בצורך גוף שלא יירגע באכילה אלא בפינות הטעם הרחוקות והנדירות שחזה ברוחו טרם האכילה, וגם כשימצא מבוקשו עדיין יהא רעב לציורים חדשים של מזון, כי האוכל לא הזין את גופו אלא את התאווה שזה דחף נפרד שביד האדם לגדלו או להקטינו או לכוונו לטוב [כגון להתפרנס מהכנת מזון מקצועי וכדו',ואז מרגיש תועלת ולא רק טיפול נקודתי בדחף].

ואילו באופן השני האדם יהא שבע במילוי רעבונו, הוא ייהנה מאוד באוכל טעים וסביר, אך לא ימצא עצמו תוהה אח"כ אם הגיע לפינות הטעם המדומות, כי רצונו היה להשביע ביטנו. אדם שמזין רק תאוותו ולא נפשו ברבות הזמן עלול למצוא עצמו במצוקה נפשית.

זוהי רק דוגמא להתעלמות מצרכי הנפש, וכך זה בשאר תחומי האדם, תאוות המין או נישואין מועילים, השגת כסף לשם איסוף או בזבוז לא יעיל, או שימוש מועיל, בילוי לשם התנתקות מצפונית או לשם שימחת הנפש, וכך בכל תחום שהוא.

כל בר דעת מבין שאין מדובר בהתעמתות עם צורך ורצון ליהנות ח"ו כי דרך זו לא רק שאינה נכונה מבינה יהודית היא גם מרחיקה את האדם מהשמחה.

להאמור יש שני נקודות שצריכות להילקח בחשבון, א' להיכנס למצב אקטיבי וליזום את המצב סביבו הן מבחינת החברה, הן מבחינת תעסוקה, הן מבחינת קשר עם הבחורה, הן מבחינת ניהול כספים, הן מבחינת יעד כללי החורז את תעסוקת היום יום בכל פרט. ב' לחפש את נקודת הנפש ולא את נקודת הגוף.

כך שיכול להיות שני סיבות לאדם שאינו יוזם את המצב סביבו הדרוש לנפש, או בעקבות העדר כישורים מתאימים לדאוג לנפש, או בעקבות התעלמות ברורה מתכתיבי המצפון בגלל אינטרס כזה או אחר.

ואז אד מוצא את הצער הפנימי לאחר אירועים רבים כאלה.

[מאמר זה ועוד נכתבו על ידי הרב גבריאל מור יוסף, מדריך חתנים מוסמך

לפרטים  rav.chatanim@gmail.com]