[משנה אבות פרק ה' משנה ט"ז] "כל אהבה שהיא תלויה בדבר בטל הדבר בטלה האהבה, שאינה תלויה בדבר בטל הדבר אין בטלה האהבה".
נוסחה:
אהבה אינה תוצר אינטרסים, אלא תכלית עצמית. הכיצד, לאהוב ללא סיבה? התשובה היא "איחוד", השלמת הזוג זה את זה, מכיוון שזה תכלית אחת, הזהה לשניהם, שפירושה התאחדות, הרי שתכלית זו תמיד תדרוש את דיבוקם ע"י אהבה.
הרעיון:
פשוט בתכלית, אך צריך רצינות, אהבה בגלל גורם חיצוני אין בה קיום, הכול זמני חולף, אהבה שכרוכה במעלה פנימית אמתית נשארת לעולם, גם כשהאישה אינה במיטבה, כפי מצבי החיים, האהבה תמשיך כי האהבה היא לתכלית המשותפת, לזוג זה פרויקט משותף עם פרוספקט מתוכנן ליישום תכליתם בעולמם.
מה יותר משתף ומחבר מזה?
כשניגשים כך אזי קשיים בפרויקט לא יפרידו ביניהם, הם יחד בייעוד, רק כאשר יש מטרות שונות, אזי מבחן האירועים יביא את הזוג למחשבה האם האינטרס האישי שלי מקבל את שלו או שכבר לא..
כך מצינו אצל רבותינו: הרב שמואל שפירא כשקיבל את ספרו ממכבש הדפוס, היה עושה יו"ט בביתו ומביא את הרבנית ושותים יחד "לחיים".
הרבנית פתיה הייתה משכימה קום בשעה מוקדמת מאוד יחד עם בעלה הגם שלא הייתה מתעסקת עם דבר מה, וכ"ז רק בשביל שאולי יצטרך לשתות והיא תגיש לו, לתמיהתו מדוע, אני יכול להכין בעצמי? השיבה שרצונה להיות שותפה לסיוע בכל רגע.
כך גם בענייני העולם, בני הזוג שותפים למלאכה, ומעשה ברבנית לוין [אשתו של ר' אריה לוין] ששחה באזניו על קנאתה באשה מסוימת, לתמיהתו על גודל צדקותה שמעולם לא קינאה באיש?
השיבה שמעלת האישה ההיא גדולה, ומה עשתה האישה ההיא? בעבר הם היו זוג עשיר מאוד, עם הזמן ירדו מנכסיהם והפכו לעניים גמורים, עד שהוצרכו למכור ביתם ועברו לשכונה של עניים, הבעל שהיה אמיד ומעסיק פועלים לא היה רגיל במלאכה, אך הוכרח לקבל מלאכה פשוטה של טפסן בפיגומי בניין, להגיש את החומר לפועלים, בשובו לביתו הייתה רעייתו יוצאת לקראתו מחוץ לשכונה, לקבלו בסבר פנים ומרימה את רוחו לבל ייפול בעצב.
האחריות והרגישות הזו הייתה כ"כ מיוחדת שגרמה לרבנית לוין להעריך זאת מעל לרגיל, סיפור פשוט לכאורה, אך עם הרבה רגש, של איחוד ונשיאה בעול, לחיים משותפים וייעודיים של הישרדות יחד במצב הנתון כרצון ה'.
כמובן שאם האהבה ביניהם הייתה תלויה בדבר, כגון כסף יופי או שאר אינטרסים, אזי בעתות אלו שאין את ה"דבר" הייתה האהבה משניהם יורדת זה לזה,
כמו שלצערנו אנו שומעים מקרים לפעמים שבעל שאיבד מקור פרנסתו לפעמים מביא גם לאיבוד רעייתו.. כי אין האחד מספק לשני את האינטרס שמצא בו הבן זוג, אך לא כך הדרך, רק אהבה אמתית ללא תלות בגורמים ריקים וחולפים, היא הנכונה והיא היציבה.
אהבה ללא אינטרס היא כזו לשם איחוד.
הנתינה בזוגיות אינה רק מניעת השנאה, אינה רק יעד משותף מבורא עולם, היא מנוע האהבה הגדול ביותר, הוא מוליד האהבה מתחילתה, [-מכתב מאליהו] כך האדם קושר את נפשו בנאהב.
על כל פשעים תכסה אהבה, ביהדות, אהבה היא הכלי הכי יקר שיש לזוג שיש בין ישראל לאביהם שבשמים, בחינוך ילדים, ובעבודת ה', כשישראל עושים רצונו של מקום היו הכרובים סמל הקשר של עם ישראל עם בורא עולם מבטאים זאת. וזו משאלת הזוג, אך לזה דרוש יוזמה, תחזוקה, התעלמות מחסרונות, והתמקדות במעלות הבן זוג, חידוש אהבה ע"י מילים, מתנות, ומעשים, ומיתון אהבה בזמני עייפות הנפש וחוזר חלילה ביתר עוז לאהבה.
[מאמרים אלו ועוד נכתבו על ידי המדריך הרב גבריאל מור יוסף
לפרטים: rav.chatanim@gmail.com
הדרכת חתנים לנישואין 