קטגוריה: פמיניזם-מול-יהדות

הנוסחה:

בנישואין שבנויים על כוח או מעמדות יש מקום לפמניזם וגם זה באופן חלקי, כ"ש כשמדובר במתירנות חברתית, התקווה שזה יגן על מעמד האישה שהפכה לאובייקט, אך בנישואין שמצליחים לבנות על ערכים כמצות התורה [כמופיע במקורות אוהבה כגופו, מכבדה יותר מגופו, כיחס יד ימין לשמאל וכדו'] עם ובלי הפמניזם האישה במצוות היהדות מקבלת את העילית במילוי רגשותיה ומאווייה.

הרעיון:

נתחיל מהסבר העולם בעניין הפמניזם: מכיון שרעיון הפמניזם התחיל מהגויים ולא מהיהדות לפיכך ננסה להבין את משאלת הפמניזם:

שוויון בין גברים לנשים [תיקון העוול של השפלת האישה למצב שיפחה והעדר התייחסות כאדם, כפי שהיה בדורות קודמים], בכלל זה שוויון מעמדי, שוויון תכונתי, שוויון ייעודי. 

כשלעצמו לא צריך הרבה להבין שהסיפור קצת בעייתי, כי מה זאת אומרת להשוות תכונות, וכי בין סגנון הגברים אנו מנסים לשוות תכונות? כל אחד עם מה שנולד! זו הבריאה, וזו הכלה.. ובפרט לאור הידע הרפואי שטוען בלהט: שאין מדובר במינים שווים התנהגותית ותכונתית, מהסיבה שהגוף שונה פתולוגית, אנטומית, והורמונלית. כך שגם אם ננסה לשוות את תחום החזות והתנהגות, לא נתאים את תחום האנטומיה, וכ"ש את מערך ההורמונים, ומשכך גם לא נתאים את התכונות שבעקבותיהן ההתנהגויות.

לא נתפלא אם מקור הדברים של רצון השוויון מגיע מצד הגברים עצמם, החפצים בצורת אישה מסוימת המתאימה לתאוותם, הרי ראינו תחומים רבים שבהם הנשים חשבו שהם מבצעות רצון עצמם, והתברר שהלכו שולל אחר מגזר הגברים התאוותניים, כגון צניעות שטבע האישה להצטנע [גם במסגרת תאווה] ויש לכך הוכחות פיזיולוגיות [אכמ"ל], ואילו בפועל יש החצנה שפלה שפוגעת בכבוד האישה גרידא, איך זה? צורך הגברים ברחוב.., אכן כלפי שוויון התנהגותי וייעודי מסתבר שהגיע מצד אנשי התאווה, לצורך התאמת האישה לרצונם.

משכך שוויון מעמדי הוא הדבר הרלוונטי.

לגבי מעמד האישה מסתבר שזה הגיע מצד הנשים שקלטו שהפכו למזון גברי, ואובייקט מיני, וכאן יש לשאול איך הגענו למצב כזה שהנשים איבדו מעמדם כאדם ולא רק מעמד חברתי וייעודי?

מבריאת העולם עד למאות האחרונות האישה הייתה בבית שזה היה עולמה, לא היה למידה כלל, וכ"ש לא בית ספר, תחום הלמידה היה רק בהכנת צרכי הבית, כך שהפער בין איש שיוצא לעבוד במסחר או כל דבר לבין אשתו היה קיצוני מאוד, כמו"כ האישה הייתה עשויה לספק צרכי הגבר המצוי סביבה, הן בתחום האישות והן בתחום אחר, והתמימות והעדינות הנשית שנועדה לקשירת אהבה בין בעל לאשה נוצלה עד תום למילוי צרכי הגבר. כך הדברים נראו מאז ומעולם בחיי הגוי המצוי.

אלא שבניגוד לעבר הרחוק שאז העולם היה גדור איכשהו מעריות, והיו על כך מוסכמות חברתיות, ואפי' חוקי משפט ופלילי [בצרפת עד לפני 60 שנה אישה שהייתה עוברת לגבר אחר או גבר לאשה אחרת היו מפרידים את מעמד האישות שלהם בחוק], בעבר הקרוב ובהווה אנו חשופים למתירנות שלא רק שאינה מגינה על מעמד האישה אלא פורצת אותה באופן בלתי הפיך למצב של אשת העולם תרתי משמע.

ביהדות אנו עדים למקורות: [גמרא יבמות סב:] " ת"ר האוהב את אשתו כגופו והמכבדה יותר מגופו והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה והמשיאן סמוך לפירקן עליו הכתוב אומר וידעת כי שלום אהלך, [תענית כ: מאי הוה עובדיה דרב אדא בר אהבה כי הא דאתמר שאלו תלמידיו (את רבי זירא ואמרי לה) לרב אדא בר אהבה במה הארכת ימים אמר להם » מימי לא הקפדתי בתוך ביתי. רבים המקורות בזה [עיין בסיפורים על גדולי ישראל]

לעומת הידוע לנו ממגילת אסתר שדרש את הבאת אשתו באופן המבזה את מעמדה, על מנת להתפאר בעיני העולם באשתו, פן זה מבליט את השימוש המקובל בעולם לאישה, שהרי כל הסביבה שלו הסכימה עם תפיסת העולם הזו, ונראה שהייתה רווחת בעיני הגבר המצוי אז.  

יתירה מזו באומות העולם מאז ומעולם קיימת התפיסה לאפשרות נישואי שני נשים, בוודאי שמדובר במצב ירוד של האשה שצריכה להתמודד כל הזמן עם האישה השנייה, ומה הכלים העומדים לרשותה? ריצוי הגבר ללא גבול.. כך שבהחלט מדובר במעמד נחות ביותר, ואפשר להבין בנסיבות אלו את צורך מעמדה, מאידך גם ביהדות היה לאורך שנים אפשרות נישואי שני נשים אך בכפוף לשמירה על מעמדה כידוע במקורות, והמטרה הייתה העמדת משפחה מורחבת בעלת אופי ערכי, ויעיד על כך עצם השמירה על טהרת המשפחה שחייב את כולם לשימוש נכון במערך היחסים בזוגיות שזה דרך אגב יסוד מיסודות כבוד האישה והזוג בנישואין, עם הזמן כשהבחינו גדולי האומה שאין המטרה לנשיאת שני נשים עליונה ורוחנית אלא גולשת לסיפוק רגשות חומריים וכן ירידה כללית בדרגת העם בנשיאת שני נשים, גזרו חרם על הנושא ב' נשים.

נמצא שהרציונאל העומד ביהדות הוא שמירת כבוד האישה באופן הדוק ביותר.

כל זה בלי להתייחס לתופעת האמון שאינה קיימת באנשים שאינם שומרים מצוות באופן הדוק, שהמציאות מדברת בעד עצמה שאמון אינו עניין של רצון טוב או אהבה מתנדפת אלא מחויבות אישית דתית. כך שאשה שחייה במסגרת היהדות בכל לא מבינה את הדיבורים של פמניזם זה ממש נשמע לה כמו ארגון מוזר בכוונות נסתרות או רעיון שמצליח לשכנע אנשים בבעיות אישיות שמוצאים מצב משותף.

למעשה הפמניזם עלול להועיל לנשים שאינם יהודיות שחיות בשמירת מצוות באדיקות.

[מאמרים אלו ועוד נכתבו על ידי המדריך הרב גבריאל מור יוסף

לפרטים: rav.chatanim@gmail.com]