הדרכה קלה וקרובה

ההתארגנות לחתונה דורשת המון מאמץ וזמן,

בתוך כל זה לבנות קשר זוגי מוצלח לקראת נישואין, אלו דברים שכמעט לא משאירים לאדם זמן פנוי, ובפרט להקשיב להדרכה ממוסדת במקום הפרטי שהחתן נמצא,

לשם כך יצרנו מסלול "הדרכת בזק" שבנוי משיעור אחד בן כשלוש שעות, במקום שהחתן בוחר, או במקום ההדרכה בירושלים.

על מנת לייצר הדרכה טובה במסגרת הזמן הזה ושלא תהיה על חשבון איכות ההדרכה אנו מתאמים לפני את העיתוי ובמקביל נשלח לחתן חומר קריא שהוא יעבור עליו ויתכונן כך שחלק מהידע יהיה לו ונשאר להוסיף חומרים נוספים להכנה מושלמת.

במסלול זה כבר עברו חתנים רבים המאושרים, חתן המעוניין להתחיל במסלול זה יכול לפנות למייל

 ravchatanim@gmail.co או בווטסאפ 0504133062

מגע אינטימי על ידי רופא

בדיקת רופא נשים

כל אישה שמעוניינת שהטעם המיני שלה יהיה רק ביחס לבעלה, צריכה זהירות רבה מגברים, נשים אינן מודעות ליצר הגברי, ולפעמים מתברר שנשים הכי פרוצות אינן יודעות דבר וחצי דבר ביצרי הגבר המצוי, הסיבה לכך היא שיצר האישה הוא ליחס מרומם מהסביבה, ומגע בסגנון מאוד מסוים בגופה, מעורר אותה מינית.

היא אינה מודעת למשמעות הזו על הפעילות המינית מבחינתה, כמו"כ אינה יודעת שאצל האיש היצר הוא התעסקות עם אישה בראיה שיחה מגע, והגברים מבצעים זאת על נשים הנמצאות סביבם בלי שהן ירגישו זאת בסגנונות שונים באופן שכלפי חוץ זה נראה הומניות, אכפתיות, ואפי' טוב לב.

ומדוע הן בכל זאת מעדיפות לא לדעת מכך? כי זה נחמד לקבל זאת גם אם מדובר בעסק מיני פנימי מצד הגבר, ההתעלמות מכך מקובלת חברתית, ומענגת את האישה, שבכך מקבלת צומי, ובהרבה מקרים יש תחרות נשים על ליבו של הגבר השוהה לידן במקומות עבודה וכדו', אין כוונתן למעשה כלשהו ח"ו.. בס"ה על ליבו… הם מתחרות ביניהן מי יותר מקובלת עליו, אולי זה הבוס וכדו', זה מצוי גם אצל נשים חרדיות נאיביות שבד"כ גם סנוביות, שבעליהן "צדיק". מדוע? כנ"ל! [ישנן נשים נשואות שקשה להן לוותר על התחביב הזה להיות ה"אישה" בסביבת הגבר שמקבלת ממנו את היחס הנעים לה, למרות שמבחינת הגבר הזר  מדובר בעיסוק מיני לכל דבר, מאחר שהורגלו בכך ברווקותן, ואז כשמתחתנות מרגישות בכלא מהעולם ואיבוד תענוג חופש החיכוך עם גברים].

מנין לנו שהרופא אינו מביט גם להנאתו "על הדרך", הוא מעביר מאה ביום? הוא נהנה מכל אחת. מנין לנו שהוא לא מבצע מגע נוסף מעבר לצריך, לשם הנאתו, וכי אנו יודעים מה הוא צריך ליגוע ומה לא..,? מנין לנו שכל צורך הבדיקה הוא נצרך בכלל למה אנו רופאים? מבחינתנו הכל קדוש..

רופא מסוים ידוע שמשפט הפתיחה שלו עוד לפני העברת הכרטיס תתפשטי מאחורי הוילון אני בודק, מדוע להתפשט? מדוע כל הגוף? מדוע לגעת? מדוע לראות? הרופא כנראה יודע מה הוא עושה.. -כך תאמר האישה, והאישה מרגישה נעים שמישהו מטפל לה בגוף ובודק אותה…, אין לה שום סיבה להימנע מכך, היא בכלל לא יודעת מה עובר לו בראש בזמן זה!

ישנה תחושה לנשים שמכיון שאינן יודעות על נסתרות הפוריות ודרכי המין שלהם שנסתרות מהם, וגם צריכות הסבר לכאבים ותמיהות בגופן הרי שמי שרופא הוא האיש שכנראה יצר את הגוף שלי ולו מותר הכל, הגוף שלי גלוי רק לו הוא מבין בו ולא אני, ואפי' בעלי אינו רשאי לגעת בגופי בחופשיות רק הרופא ההוא, מסוף הרחוב, שכל הנשים החברות שלי מגלות לו את גופן, בחופשיות המרבית, אז כנראה שאני צריכה לתת לו את החופשיות המרבית לעשות כרצונו, בכך ארגיש בטוחה הוא יעשה בי כרצונו וזה הכי נכון שאחשף אליו באופן חופשי ומלא שייתן לי את תחושת הביטחון שחשובה לי מאוד על גופי.

וזו מחשבה שגם נשים חרדיות צדקניות מרגישות טוב עם זה ואפי' גברים רבים ממליצים על רופא מסוים ומרגישים בטוח שהאישה פונה אליו ישירות, כאילו הוא הבעל השני שלה.

גם אם לא קרה איסור הלכתי, מה עם ליבה של האישה על הרופא?? מה עם ליבו של הרופא על האישה הז? את\ה מרגיש בנוח שהרופא הזה יחשוב עלייך\עליה באופן אישי בתור "מרגשת מינית" בחדר הרופא או בחייו הפרטיים? מנין לך שאשתך נקיה ממחשבות עליו בחדר המיטות?, או מחשבותיו עליה בחדר המיטות?

מה מקום יש למחשבה שהרופא קיבל תואר וכי הוא מורכב ביולוגית אחרת? מה יעזור כמות הנשים שעוברות תחתיו? וכי הוא לא מבצע סינון מיוחדות לליבו?? גם אדם שומר מצוות השוקד על תורה אינו ניצול מכך כל שכן אדם הנמצא בחולין ובקרבי הנשים שעה שעה האם הוא מוגן מכך?

מגע מיוחד:

מחקרים מראים שכמעט כל הנשים מעוניינות להשתיק כל הסתבכות מינית שקורה להן בזמן ההתרחשות, וביחס לעבר תלוי בסוג המודעות והתעוזה שיש לה להתלונן, הרוב מטבען מעדיפות להתעלם ולהדחיק את האירוע המיני.

מחקרים מראים שאישה הנמצאת בסביבת גבר ביחידות מרגישה כנועה אליו עוד טרם נוצר יחסיות של מילה ביניהם אפי' במעבר של רגע במעלית, הרגשה זו מאפשרת עליונות התנהגותית על האישה מולו, דבר שיכול לסבך אותה מינית. [כתוצאה מזה גם חוקק חוק שכל עסק מיני בהסכמה של עובד ומעביד, רופא, איש גבוה מעליה באופן היררכי, מהוה אונס]

לנשים אין כלים למנוע את העסק המיני איתם מחמת חולשת גופם, ומחמת רגשות אשמה מול הבעל שמעדיפות לא ליידע, לנשים אין יכולת נפשית להתמודד עם מריבות, ומעדיפות לוותר על גופן בגבול האפשרי מאשר להתמודד עם גבר שהוא רופא שהיא אתו לבד וכנועה לו, ובמקביל עם בעלה שהוא ינזוף בה, הדבר הנוח מבחינתה לאפשר לזה לקרות ולפרש זאת כדבר סביר ולא בעייתי.

הרופא יכול לגעת בגוף האישה בצורה שהוא יבחר, האישה לא תבחין שמדובר במגע מיני, היא רק תזכור תמיד שהרופא ההוא טוב ומיוחד במינו, את החוויה הכללית היא לא תדע לפרש, גם אם מדובר במגע מופרז היא תעדיף ליחס זאת למגע רגיל על מנת לא לעורר הסתבכות מול בעלה ומול הרופא, הדבר שהיא הכי יכולה לעשות זה לבכות או לסלוד בתנועות גופה אך לא לבצע צעקה או דחיית ידו של הרופא בכח מולו. ובטח לא במצב שעדיין ניתן לפרשנות אם הוא רפואי או מיני, בזמן ששניהם יודעים את הכוונה והיא תשמור זאת בליבה.

נגיעה באיבר המין: רופא נשים אינו בודק ביד או בבטן, עיקר בדיקותיו הן בנרתיק עצמו שכולו מלא מערכות גירוי מיניות, הנגיעה בפרטי המין מוכרחת, לא ניתן לומר שהאישה לא חשה מגע מיני כלל,  היא חשה מגע מיני לכל דבר ועניין עם היתר שכלי שזה נצרך ומתבקש, ואפילו בעלי כאן מאחורי הוילון.. מסכים לי שהרופא יגע לי בנרתיק, ובס"ה זה בסדר.. ובדיוק כשם שאישה תיגע לגבר באברו לצורך בדיקה לא ניתן לומר שזה בגבול הרפואי גרידא.

ואמנם חז"ל אמרו אין הרגשה בנשים ואילו יד באנשים תיקצץ, היינו באישה שבודקת עצמה, ואיש שבודק עצמו, אך אישה שנבדקת על ידי אחר מבצעת תחושה מודעת למגע הזר, וכשיש תחושה מודעת בנרתיק מתעורר הגירוי המיני הנשי.

סיפורים מכלי ראשון:

למרות אינספור סיפורים בתקשורת על אנשים מפורסמים שהתעסקו בנשים כאוות ליבם, נצרף כאן עובדות רלוונטיות ששמעתי מכלי ראשון:

חייל סיפר לי על רופא של המחנה שהיה בחדר הסמוך לו, בוקר אחד פתח העיתון וגילה אותו כחשוד במעשים מגונים בבנות המחנה, הלך לדפוק בחדרו וגילה שנלקח למעצר, ואמר לי: כל כך היה נראה איש מבוגר ואחראי וטוב, האדם הכי הגון שתוכל לומר בסביבה. אך המציאות הראתה אחרת. כמו בכל המקרים גם כאן האיש הכי "רציני" הוכח ככזה.

בחור שהתחתן זה עתה גילה למדריך על בעיות זוגיות, לאחר בירור התגלה שהבחורה היתה נגועה מינית עם רופא הנשים בשכונה, היא הגיעה אליו בתחילה עם הוריה ואח"כ לבד. וכך הוא מישש לה והתגרו זמ"ז מינית, לאחר בירור עם רופאים התברר שלרפא אותה זקוקים לשנים רבות של טיפולים רפואיים ופסיכולוגיים ואולי יהיה שיפור, כמובן שהוא החליט להתגרש.

אישה שביקרה אצל רופא נשים הרגישה שהמגע שלו גולש מצרכי הבדיקה, והחליטה שצריך להעיר לו, הלה הודיע לה שיש לה משהו חמור שמצריך אותה להתפשט גם למעלה ולגמרי והוא יצטרך לבדוק את עורה סביב, לאחר הבדיקה הודיע שהכל בסדר, לעולם לא ידעה אם היה נכון לעשות כך עד שהתברר אצל האחות המקומית שמקרה נוסף אירע עם אישה אצלו ואומת אצל רופא נשים אחר שזה בגבול המיותר, הרופא נשאר לעבוד ולא ידוע עד היום מעשיו וכוונותיו ואין תיעוד והוכחות על כך ועל פליליות בדבר.

מטפל טבעי, פגע בכעשרה נשים נשואות, ולא חדל מכך גם לאחר התראות, באחד הפעמים הודה למערך הבודק את העובדות שאינו יכול להפסיק וכי אם יפסיק מלהתעסק עמהן ימות.

מכיון שרבים המקרים וכל אישה יודעת מסביבתה על אירועים אלו כדבר שבשגרה נוכל להסתפק בכך ולהיות ערניים.

רופא נשים על פי הלכה

בס"ד

יש לברר האם אישה נשואה יכולה ללכת לרופא נשים?

שאלה זו מתחלקת לכמה שאלות:

א' האם בנוכחות בעל ישנה בעיה הלכתית?

אישה לבד בחדר נעול, או בחדר פתוח מאחורי וילון וללא כניסה חופשית של עובדים וכד' עוברת באיסור "יחוד", לפי רוב הראשונים "יחוד" הוא איסור תורה, ואדם מצווה להימנע מכך גם  במצב "יהרג ואל יעבור", לעומת זאת אם היא בנוכחות בעלה, אח, ילד גדול, אין בכך איסור "יחוד".

"בעלה בעיר וחדר פתוח", אינו מועיל ועדיין יש איסור יחוד משום שהגעתו כרוכה בזמן רב, כמו"כ הסטיה בין בדיקה גניקולוגית רפואית לבין בדיקה אמוציונאלית כרצונו של הרופא אינה נמנעת במקרה זה בגלל בעלה בעיר, והיתר של בעלה בעיר מועיל בשהות במשרד וכדו' עם חדר פתוח ואדם שאינו פרוץ.

לפיכך האפשרות היחידה היא ע"י נוכחות הבעל או אדם זר נוסף לאדם הקיים שאינו פרוץ בעריות.

ב' האם כשאין בעיה הלכתית כנ"ל ישנה בכל זאת בעיה מציאותית מצפונית רגשית?

על פי רוב אין הרופא מנוע מהתרגשות והנאה בבדיקת אברי האישה, וההיתר של "במלאכתו טריד" הוא במקום שהמלאכה מדאיגה ודורשת אחריות של "פיקוח נפש" וכדו', [הרבה פוסקים מצביעים על כך שלצערנו גם במקום של אחריות רפואית קונקרטית יחסי הרופאים מול הערווה סביבם היא כמו במועדון, והיתר של "במלאכתו טריד" קצת מפוקפק גם במקרים אלו.]

רופא שמתענג בבדיקה רפואית באברי האישה עובר באיסור תורה של "לא תקרבון לגלות ערווה", שהוא משלושה עבירות של "יהרג ואל יעבור", האישה עוברת באיסור "לפני עיוור לא תיתן מכשול", וכן איסור של מסייעת לדבר עבירה, וי"א גם באיסור "לא תקרבון" הנ"ל.*

זוגיות בין בעל לאישה משולה בגמ' גיטין צ. כמאכל של האדם, כשנוגע אדם באשה נשואה נגיעה מינית על ידי מעשה או דיבור רגשי, עבור בעלה הוא כמו זבוב הנופל לאוכל ופוגם את ערך המאכל.

ג' האם בביקור אצל רופא נשים יש לחלק בין מעקב רפואי (מדדים וטפסים) לבין בדיקה גופנית?

אם הביקור רופא אינו פיזי בגוף האישה אלא מבוסס על תשאול האישה, מדדי מעבדה, אחיות, וכו'  והוא מתבצע ללא נגיעה כלשהי בגוף האישה עצמו והחדר של הרופא סגור, מותר רק כשהבעל נמצא יחד עם האישה בחדר.

במקרה זה אם החדר פתוח לרווחה הביקור מותר גם ללא נוכחות הבעל, מאחר שמדובר בבדיקה שאין בה מגע כלל, ואין חשש הנאה בנגיעה, כמו"כ אין איסור "יחוד" כי החדר פתוח לרווחה.

חשוב!! כשמתכננים בדיקה רפואית אצל רופא נשים ללא בדיקה פיזית והאישה לבד, היא צריכה להדגיש בתחילת הביקור שאינה מעוניינת כעת בבדיקה גופנית והיא תבצע זאת כשתהיה בנוכחות בעלה, או ע"י אחות, או בעצמה [כשמדובר בבדיקת סטיק וכדו'] 

לעומת זאת בדיקה פיזית גופנית גניקולוגית של המטופלת אצל הרופא אסורה כשהיא לבד אפי' אם החדר אינו נעול.

ד' האם יש לחלק בין בדיקה רפואית פיזית כללית לבין בדיקה רפואית פיזית באותו המקום באשה המכונה נרתיק [אבר האישה]?

אישה הניגשת לביקור רופא שאינו רופא נשים, ואין מדובר בביקור בעניין הקשור לענייני נשים אלא לעניין בריאותי כללי כגון רופא משפחה וכדו' יכולה ללכת לרופא שלא בנוכחות הבעל כשהחדר פתוח לרווחה או חלקי, כמובן שאם הרופא ידרוש בדיקה פרטנית אינטימית יש לדרוש להימנע מכך ולברר זאת בסיטואציה אחרת.

*  ומכאן לנושא בהרחבה:

הגינקולוגים אינם רק נשים אלא גם גברים כל אחד מהרופאים בוחר לו את המקצוע בו הוא אוהב להתמחות בו והוא מרגיש מחובר אליו, בקופת החולים ישנם רופאים ורופאות המבצעים את עבודתם נאמנה, האם אין חשש בהליכת אישה לבדיקת רופא לבד?

מחד נוכל לומר שהרופא מתעסק בפן הרפואי של הביקור ולכן אין מקום לחשוש לדברים שאינם ראויים שיכולים לקרות כתוצאה מביקור זה, מאידך היו מקרים מעולם.. ורבים המקרים בהם ביקור אצל רופא ורופא נשים בפרט מסתיים בבעיות ברמות שונות מבחינת המבקרת אצלו, אפי' כבר בחוק יש התייחסות לעניין מטופל הזכאי לליווי אדם נוסף בטיפול, אלא שכמובן ללא הועיל וכנראה התופעות לא נגמרו כל זמן שהעיתונים מדווחים על כך חדשות לבקרים.

יש להרחיב את השאלה לגבי נערה רווקה שהולכת לבד לרופא נשים, או אישה שנמצאת בנוכחות בעלה האם זה כבר בסדר, או האם יש מקום להבדיל בין ביקור טפסים לבין ביקור לבדיקה גופנית, וכמו"כ האם יש להכליל בכך גם את שאר סוגי הרופאים כגון משפחה, צילומי גוף, וכו'.

מכיון שאין אפוטרופוס לעריות [אין שמירה יעילה לסיטואציית ערווה], הרי שלא כל דבר שמותר בהכרח נכון ומוסרי.

על מנת לדעת כיצד לנהוג יש להתיחס לשני גורמים בעניין: א' מסקנת ההלכה. ב' מצפונית.

הלכתית:

יש שני בעיות: יחוד: מגע:

יחוד: אסור כשהחדר נעול ללא נוכחות גבר נוסף, כלומר חדר פתוח או נעול אך בנוכחות גבר נוסף מותר, כמו"כ לא יועיל ביקור של אישה עם ליווי של אישה נוספת כגון: אימה, או סתם אישה שממתינה לרופא שמתבקשת להיכנס, שאם החדר יהיה נעול כשהרופא ושני נשים בפנים הרי זה איסור יחוד, ולא יועיל גם אלף נשים.

חדר פתוח יכול להועיל אם בעלה בעיר, שאז יש מורא המונע מהם לחטוא.

איסור יחוד שנוי במחלוקת בין הראשונים האם הוא איסור תורה והוא בכלל אביזרייהו של עריות שיש על זה דין של יהרג ואל יעבור או שהוא איסור דרבנן.

יש מקום לומר שמכיון שכיום העיר כל כך גדולה והבעל אינו נמצא בהישג יד של זמינות עד כרבע שעה יש מקום לומר שלא מרתת, כמו"כ יש מקום לומר שאדם שאינו שומר מצוות או אף שומר מצוות אך "מרשה לעצמו" לעגל פינות, הוא בכלל פרוץ שלא מועיל היתר זה.

בנוסף מכיון שמדובר בבדיקה אינטימית ויש איסור על אנשים להיכנס לחדר הרופא מסיבות של חיסיון רפואי וכו', יש בכך יחוד גם בחדר שאינו נעול, ואף בפתוח ממש מאחר שיש וילון המפריד, כמו"כ לפעמים אין ממתינים ליד החדר רופא וזה מכחיד את אפשרות האפשרות כניסה של אדם זר. וזה בהחלט הופך זאת לאיסור יחוד האמור לעיל שיש עליו דין של יהרג ואל יעבור.

להאמור: יחוד ישנו במקום שהרופא והאישה מרגישים שהגישה של זרים לחדר אינה חופשית כל כך מסיבות כלשהם. וזה לכאורה כולל את כל המקרים של ביקור רופא נשים.

מגע: יש איסור נגיעה בערוה באיסור יהרג ואל יעבור לשני האנשים לנוגע ולאישה שנוגעים בה,

מהי ערוה?

אישה נדה, שזה רווקה מעל גיל 12, או אישה נשואה הגם שאינה נדה, או קרובות משפחתו האסורות עליו בנישואין: אחותו, חמותו, אחות אישתו, אשת אחיו.

כל נגיעה בהנ"ל אסורה באיסור יהרג ואל יעבור (חוץ מקרובותיו), וכ"ש נגיעה של חיבה שהיא נגיעה דרך ניאוף שאסורה גם בקרובותיו.

נגיעה רפואית: כל בדיקה רפואית שמתבצעת בנגיעה תלוי באיזה סוג בדיקה מדובר:

בדיקת פרוטוקול: היינו ללא כל צורך הנראה לעין, אלא לצורך נוהל רפואי, אסור לרופא גבר לבצע אותה, ושתבצע אותה בעצמה או על ידי אחות או רופאת נשים,

בדיקת פיקוח נפש שניתן לבצעה ע"י רופא אחר: לדעת הרמ"א מותר כשמכוין במגע לצורך רפואי גרידא, ובכפוף להפסק בגד, ולא נגיעה ישירה. לדעת השו"ע: אסור. שו"ע סוף סימן קצ"ה.

בדיקת פיקו"נ שאי אפשר לבצעה על ידי אחר: לדעת הרמ"א מותר כנ"ל לדעת השו"ע שנוי במח': לפי המשתמע בבית יוסף אסור משום יהרג ואל יעבור כדעת הרמב"ם שנגיעה אסורה מדאורייתא, וכמו במקרה של נמק בשרו לאותה אישה ואסרו חכמים אפי' שידבר עמה, ואילו לדעת  הש"ך ביאר בכוונת השו"ע שאסר רק כשמדובר בנגיעה של חיבה שאז אסור אפי' שפיקו"נ אך בנגיעה במצב רפואי זה אין מסתבר שכוונתו שזו נגיעה האסורה.

להאמור: בידוק רפואי, ע"י מגע של רופא נשים בגוף האישה נשואה אפי' שאינה נדה, או נדה רווקה, או בעל באשתו נדה יש לאסור, אלא"כ מדובר בפיקו"נ שלנוהגות כהרמ"א מותר, ולנוהגות כהשו"ע מותר בדוחק רב אם ברור שלרופא אין כונה נוספת בנגיעה זו. [זריקת אפידורל יש להתיר רק כשהרופא מומחה יותר או שאין רופאה זמינה, ובתנאי: א' בנוכחות אישה יחד בתוך הווילון, ב' בהעדר איסור יחוד כנ"ל,

[בבית חולים שערי צדק היה לפני כשנתיים רופא מרדים שביצע נגיעות מגונות והצמדת גופו לצד אישה יולדת המתפתלת בצירים, עונשו לא הוחמר מחוסר ראיות, ואף הוחזר לתפקידו, האישה יצאה פגועה נפשית עם נטילת כדורים, ופגיעה בתפקוד המיני עם בעלה.]

מצפונית

כוונות נסתרות:

כל אישה שמעוניינת שהטעם  שלה יהיה רק ביחס לבעלה, צריכה זהירות רבה מגברים, נשים אינן מודעות ליצר הגברי, ולפעמים מתברר שנשים הכי פרוצות אינן יודעות דבר וחצי דבר ביצרי הגבר המצוי, הסיבה לכך היא שתשוקת אישה הוא ליחס מרומם מהסביבה, ומגע בסגנון מאוד מסוים בגופה, מעורר אותה מינית.

היא אינה מודעת למשמעות הזו על הפעילות המינית מבחינתה, כמו"כ אינה יודעת שאצל האיש היצר הוא כבר בהתעסקות עם אישה בראיה\שיחה\מגע, והגברים מבצעים זאת על נשים הנמצאות סביבם בלי שהן ירגישו זאת בסגנונות שונים באופן שכלפי חוץ זה נראה הומניות, אכפתיות, ואפי' טוב לב.

ומדוע הן בכל זאת מעדיפות לא לדעת מכך? כי זה נחמד לקבל זאת גם אם מדובר בעסק מיני פנימי מצד הגבר, ההתעלמות מכך מקובלת חברתית, ומענגת את האישה, שבכך מקבלת תשומת לב, ובהרבה מקרים יש תחרות נשים על ליבו של הגבר השוהה לצידן במקומות עבודה וכדו', אין כוונתן למעשה כלשהו ח"ו.. בס"ה על ליבו… הם מתחרות ביניהן מי יותר מקובלת עליו, אולי זה הבוס וכדו', זה מצוי גם אצל נשים צדקניות נאיביות שבד"כ גם סנוביות, שבעליהן אפי' נחשב "צדיק". מדוע? כנ"ל!

[ישנן נשים נשואות שקשה להן לוותר על התחביב הזה להיות ה"אישה" בסביבת הגבר המצוי שמקבלת ממנו את היחס הנעים לה, למרות שמבחינת הגבר הזר מדובר בעיסוק מיני לכל דבר, מאחר שהורגלו בכך ברווקותן, ואז כשמתחתנות מרגישות בכלא מול העולם הגברי המחזר אחריה ואיבוד תענוג חופש החיכוך עם גברים רח"ל].

יש לתת את הדעת:

מנין לנו שהרופא אינו מביט גם להנאתו "על הדרך", הוא מעביר מאה ביום? הוא נהנה מכל אחת.

מנין לנו שהוא לא מבצע מגע נוסף מעבר לצריך, לשם הנאתו, וכי אנו יודעים מה הוא צריך ליגוע ומה לא..,? מנין לנו איזו בדיקה נצרכת ואיזו מיותרת בכלל, למה אנו רופאים? מבחינת המטופל לכאורה הכל קדוש.. כי זה רפואי..

רופא מסוים ידוע שמשפט הפתיחה שלו עוד לפני העברת הכרטיס: תתפשטי מאחורי הווילון אני בודק..

מדוע להתפשט? מדוע כל הגוף? מדוע לגעת? מדוע לראות? הרופא כנראה יודע מה הוא עושה.. -כך תאמר האישה, והאישה מרגישה נעים שמישהו מטפל לה בגוף ובודק אותה…, אין לה שום סיבה להימנע מכך, היא בכלל לא יודעת מה עובר לו בראש בזמן זה!

ישנה תחושה לנשים שמכיוון שאינן יודעות על נסתרות הפוריות ודרכי המין שלהם שנסתרות מהם, וגם צריכות הסבר לכאבים ותמיהות בגופן הרי שמי שרופא הוא האיש שכנראה יצר את הגוף שלי ובשבילו מותר הכול, הגוף שלי גלוי רק לו ורק הוא מבין בו -ולא אני, ואפי' בעלי אינו רשאי לגעת בגופי בחופשיות רק הרופא ההוא, מסוף הרחוב, שכל הנשים החברות שלי מגלות לו את גופן, בחופשיות המרבית, אז כנראה שאני צריכה לתת לו את החופשיות המרבית לעשות כרצונו, בכך ארגיש בטוחה, הוא יעשה בי כרצונו וזה הכי נכון, שאחשף אליו באופן חופשי ומלא שייתן לי את תחושת הביטחון שחשובה לי מאוד על גופי.

וזו מחשבה שגם נשים חרדיות צדקניות מרגישות טוב עם זה ואפי' גברים רבים ממליצים על רופא מסוים ומרגישים בטוח שהאישה פונה אליו ישירות, כאילו הוא הבעל השני שלה.

גם אם לא קרה איסור הלכתי, מה עם ליבה של האישה על הרופא?? מה עם ליבו של הרופא על האישה הזה? את\ה מרגיש בנוח שהרופא הזה יחשוב עלייך\עליה באופן אישי בתור "מרגשת מינית" בחדר הרופא או בחייו הפרטיים? מנין לך שאשתך נקייה ממחשבות עליו בחדר המיטות?, או מחשבותיו עליה בחדר המיטות?

מה מקום יש למחשבה שהרופא קיבל תואר, וכי הוא מורכב ביולוגית אחרת? מה יעזור כמות הנשים שעוברות תחתיו? וכי הוא לא מבצע סינון מיוחדות ללבו?? גם אדם שומר מצוות השוקד על תורה אינו ניצול מכך, כל שכן אדם הנמצא בחולין ובקרבי הנשים שעה שעה האם הוא מוגן מכך?

מגע מיוחד:

מחקרים מראים שכמעט כל הנשים מעוניינות להשתיק כל הסתבכות מינית שקורה להן בזמן ההתרחשות, וביחס לעבר תלוי בסוג המודעות והתעוזה שיש לה להתלונן, הרוב מטבען מעדיפות להתעלם ולהדחיק את האירוע המיני.

מחקרים מראים שאישה הנמצאת בסביבת גבר ביחידות מרגישה כנועה אליו עוד טרם נוצר יחסיות של מילה ביניהם אפי' במעבר של רגע במעלית, הרגשה זו מאפשרת עליונות התנהגותית של הגבר על האישה מולו, דבר שיכול לסבך אותה מינית. [כתוצאה מזה גם חוקק חוק שכל עסק מני בהסכמה של עובד ומעביד, רופא, איש גבוה מעליה באופן היררכי, מהוה אונס]

לנשים אין כלים למנוע את העסק המיני אתם מחמת חולשת גופם, ומחמת רגשות אשמה מול הבעל שמעדיפות לא ליידע, לנשים אין יכולת נפשית להתמודד עם מריבות, ומעדיפות לוותר על גופן בגבול האפשרי מאשר להתמודד עם גבר שהוא רופא שהיא אתו לבד וכנועה לו, ובמקביל עם בעלה שהוא ינזוף בה, הדבר הנוח מבחינתה לאפשר לזה לקרות ולפרש זאת כדבר סביר ולא בעייתי.

הרופא יכול ליגוע בגוף האישה בצורה שהוא יבחר, האישה לא תבחין שמדובר במגע מיני, היא רק תזכור תמיד שהרופא ההוא טוב ומיוחד במינו, את החוויה הכללית היא לא תדע לפרש, גם אם מדובר במגע מופרז היא תעדיף ליחס זאת למגע רגיל על מנת לא לעורר הסתבכות מול בעלה ומול הרופא, הדבר שהיא הכי יכולה לעשות זה לבכות או לסלוד בתנועות גופה אך לא לבצע צעקה או דחיית ידו של הרופא בכוח מולו. ובטח לא במצב שעדיין ניתן לפרשנות אם הוא רפואי או מיני, בזמן ששניהם יודעים את הכוונה והיא תשמור זאת בליבה.

נגיעה באבר המין: רופא נשים אינו בודק ביד או בבטן, עיקר בדיקותיו הן בנרתיק עצמו שכולו מלא מערכות גירוי מיניות, הנגיעה בפרטי המין מוכרחת, לא ניתן לומר שהאישה לא חשה מגע מיני כלל,  היא חשה מגע מיני לכל דבר ועניין עם היתר שכלי שזה נצרך ומתבקש, ואפילו בעלי כאן מאחורי הווילון.. מסכים לי שהרופא יגע לי בנרתיק, ובס"ה זה בסדר.. ובדיוק כשם שאישה תיגע לגבר באברו לצורך בדיקה לא ניתן לומר שזה בגבול הרפואי גרידא.

ואמנם חז"ל אמרו אין הרגשה בנשים ואילו יד באנשים תיקצץ, היינו באישה שבודקת עצמה, ואיש שבודק עצמו, אך אישה שנבדקת על ידי אחר מבצעת תחושה מודעת למגע הזר, וכשיש תחושה מודעת בנרתיק מתעורר הגירוי המיני הנשי.

סיפורים מכלי ראשון:

למרות אינספור סיפורים בתקשורת על אנשים מפורסמים שהתעסקו בנשים כאוות לבם, נצרף כאן עובדות רלוונטיות ששמעתי מכלי ראשון:

חייל סיפר לי על רופא של המחנה שהיה בחדר הסמוך לו, בוקר אחד פתח העיתון וגילה אותו כחשוד במעשים מגונים בבנות המחנה, הלך לדפוק בחדרו וגילה שנלקח למעצר, ואמר לי: כל כך היה נראה איש מבוגר ואחראי וטוב, האדם הכי הגון שתוכל לומר בסביבה. אך המציאות הראתה אחרת. כמו בכל המקרים גם כאן האיש הכי "רציני" הוכח ככזה.

בחור שהתחתן זה עתה גילה למדריך על בעיות זוגיות, לאחר בירור התגלה שהבחורה הייתה נגועה מינית עם רופא הנשים בשכונה, היא הגיעה אליו בתחילה עם הוריה ואח"כ לבד. וכך הוא מישש לה והתגרו זמ"ז מינית, לאחר בירור עם אנשי מקצוע התברר שלרפא אותה זקוקים לשנים רבות של טיפולים רפואיים ופסיכולוגיים ואולי יהיה שיפור, כמובן שהוא החליט להתגרש.

אישה שביקרה אצל רופא נשים הרגישה שהמגע שלו גולש מצרכי הבדיקה, והחליטה שצריך להעיר לו, הלה הודיע לה שיש לה משהו חמור שמצריך אותה להתפשט גם למעלה ולגמרי והוא יצטרך לבדוק את עורה סביב, לאחר הבדיקה הודיע שהכול בסדר, היא לעולם לא ידעה אם היה נכון לעשות כך עד שהתברר אצל האחות המקומית שמקרה נוסף שאירע עם אישה נוספת אצלו, וגם אומת אצל רופא נשים אחר שזה היה בגבול המיותר, הרופא נשאר לעבוד ולא ידוע עד היום מעשיו וכוונותיו ואין תיעוד והוכחות על כך ועל פליליות בדבר.

מטפל טבעי, פגע בכעשרה נשים נשואות, ולא חדל מכך גם לאחר התראות, באחד הפעמים הודה למערך הבודק את העובדות שאינו יכול להפסיק וכי אם יפסיק מלהתעסק עמהן ימות.

מכיון שרבים המקרים וכל אישה יודעת מסביבתה על אירועים אלו כדבר שבשגרה נוכל להסתפק בכך ולהיות ערניים.

מדריך חתנים

 

מדריך מוסמך להדרכה והוראה בדיני טהרה, ברוח צעירה וזורמת, נגיש וזמין עבורך מידית.

מומלץ להתקשר מוקדם על מנת להזמין סדרת שיעורים מדהימה ביופייה.

הדרכה בירושלים, ובכל רחבי הארץ, ההדרכה כוללת הלכות טהרת המשפחה, יחסי אישות, מיומנות לקשר של אהבה.

הרב גבריאל מור יוסף

  נייד    0504133062

במייל     rav.chatanim@gmail.com

זמין גם להתייעצויות לפני ואחרי חתונה.

מחדשים בנישואין

בניין עדי עד מרחיב את תכנית ההכוונה לחתנים ומציע למי שכבר נשוי מפגש עם מדריך, מחדש ומרענן בכל ענייני הנישואין.

הריגושים של החתונה.. התכניות לחיים… באמצע החיים מרעננים את הזוגיות עם הדרכה שתתן מענה בדיוק איפה שאתה נמצא.

מטרת המפגש להתעדכן בחידושים המחזקים את קשר האישות ולשפר את הקשר למועיל יותר ובונה יותר.

להזמנת פגישה לשלוח מייל לכתובת av.chatanim@gmail.com‏r

תמיכה למדריכים

יעוץוהכונה למדריכים

אתר בניין עדי עד, וצוות רבנים נוסף מוכן לתת מענה וכלים למדריכים הנפגשים במקרי קצה בתחום ההדרכה, ניתן להפנות שאלות למומחה מתחום בריאות הנפש, יועץ נישואין, יועץ לענייני אישות, ומורה הוראה.

כמו כן ניתן לקבל חומרי עזר להדרכה מקצועית. מאנשי מקצוע בתשלום.

ניתן לשלוח בקשה למייל: rav.chatanim@gmail.com

ציפורניים גדולות וצבועות חוצצות או לא?

בס"ד

ישנן נשים שמטעמי יופי אוהבות לגדל ציפרניים ו\או לצבוע אותן, האם יש בכך חציצה?

בשולחן ערוך סימן צ"ח בסעיף יח: לכלוך שֶׁתַּחַת הַצִּפֹּרֶן שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר, חוֹצֵץ; כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר, אֵינוֹ חוֹצֵץ. וּבָצֵק שֶׁתַּחַת הַצִּפֹּרֶן, אֲפִלּוּ כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר חוֹצֵץ. וְאֵיזֶהוּ שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר, זֶה שֶׁהַצִּפֹּרֶן עוֹדֵף עַל הַבָּשָׂר. וּלְפִי שֶׁאֵינָן יְכוֹלוֹת לְכַוֵּן מַה נִּקְרָא כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר אוֹ שֶׁלֹּא כְּנֶגְדּוֹ, נָהֲגוּ הַנָּשִׁים לִטֹּל (כ) צִפָּרְנֵיהֶם בִּשְׁעַת טְבִילָה.

הרמ"א בהמשך מחמיר יותר ואף פוסק שבלי לגזוז הציפורניים לא עלתה לה טבילה וזה לשונו הג"ה מִיהוּ כָּל זֶה דַּוְקָא שֶׁאֵין צוֹאָה אוֹ בָּצֵק תַּחְתָּיו בְּשָׁעָה שֶׁטָּבְלָה. וּמֵאַחַר דְּכְּבָר נָהֲגוּ לִטֹּל הַצִּפָּרְנַיִם, אֲפִלּוּ אִם צִפֹּרֶן אַחַת נִשְׁאַר בְּיָדָהּ וְטָבְלָה, (כב) צְרִיכָה טְבִילָה אַחֶרֶת. (הַגָּהוֹת ש"ד) וְכֵן נוֹהֲגִין.

באופן עקרוני חציצה היא דבר הנצמד לגוף ומונח עליו ןמונע את המגע של המים עם הגוף אך אם מדובר בחלק מן הגוף עצמו הגם שהוא מיועד לקציצה אינו מהוה חציצה, וזו הסיבה ששיער גם אם הוא מיועד לגזירה אינו חוצץ כי הוא חלק מן הגוף אלא"כ יש עליו דבר החוצץ או שהוא עצמו מסובך ולא נכנס בו מים.

משכך מובן שהשולחן ערוך מצריך את גזירת הציפרניים אך לא נקט שהן חציצה, ואמנם לכתחילה פסק לגזור תמיד את כל סוגי הציפרניים, מכל מקום בדבריו מוכח שכל זה מכיון שנהגו הנשים לטול ציפרניהם לכן מן הראוי שלא תשאיר אותן כי זה נראה כחוצץ אחרי שכל הנשים מתיחסות לעודף הציפורן כמאוס.

אך אם נהגו הנשים ליפות את הציפרניים עצמן ולגדלן כחלק מנוי נראה שמותר לכתחילה להשאירן, אלא שיש להדגיש בצורה ברורה מאוד שיש מאוד מאוד להיזהר לנקות תחתיהן טוב טוב ולא לזלזל בכך כי כל טיפת לכלוך שם חוצצת כמו בבשר עצמו.

ונראה שגם לנשים הנוהגות כהרמ"א יש להקל בכך כי החומרא שלו לחזור ולטבול אם לא גזרה הציפרניים היא מהנימוק שהביא לפני כן "ומאחר שנהגו הנשים ליטול הציפרניים לכן צריכה טבילה אחרת" משמע שאם נוצר מנהג שמשאירות הציפורנים ליופי והיא שייכת לנוהגות הללו יכולה לעשות כן.

ולענין הצבע עצמו על הציפורן: כשם שצבע שיער אינו חוצץ כך יש לומר לגבי צבע הציפורניים משני סיבות שהזכיר הרא"ש בבית יוסף בסימן קצ"ח א' שהצבע הזה אין בו ממשות, ב' גם אם יש בו ממשות היא חפיצה בו ומכיון שכך הוא כחלק מגופה

טובלת ששכחה לגזור ציפורניים בערב שבת

 

השו"ע פוסק שאישה שהשלימה את תהליך הטהרה והגיעה לסיום ז"נ ומכינה עצמה לטבילה צריכה בתוך ההכנות לגזוז ציפורניה שלא יהיו גדולים אלא במצב גזור כ"א לפי מה שרגילה.

לפעמים תוך כדי טרדה ומהומה של ההכנה קורה שאישה שוכחת לגזור ציפורן אחת ברגל או ביד, מה דינה של אישה זו האם צריכה לגזור מיד טרם הטבילה? וכן האם כשכבר טבלה עלתה לה טבילה או לא?

 ציטוט מלשון השולחן ערוך ביורד דעה סימן קצ"ח סעיף יח:

 צוֹאָה (לכלוך) שֶׁתַּחַת הַצִּפֹּרֶן שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר, חוֹצֵץ; כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר, אֵינוֹ חוֹצֵץ. וּבָצֵק שֶׁתַּחַת הַצִּפֹּרֶן, אֲפִלּוּ כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר חוֹצֵץ. וְאֵיזֶהוּ שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר, זֶה שֶׁהַצִּפֹּרֶן עוֹדֵף עַל הַבָּשָׂר. וּלְפִי שֶׁאֵינָן יְכוֹלוֹת לְכַוֵּן מַה נִּקְרָא כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר אוֹ שֶׁלֹּא כְּנֶגְדּוֹ, נָהֲגוּ הַנָּשִׁים לִטֹּל (כ) צִפָּרְנֵיהֶם בִּשְׁעַת טְבִילָה.

יט אִם יֵשׁ לָהּ נֶפַח עַל מְקוֹם הַצִּפֹּרֶן וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לֹא לַחְתֹּךְ וְלֹא (כא) לְחַטֵּט, אִם נְפוּחָה כָּל כָּךְ שֶׁאֵין הַטִּיט שֶׁתַּחַת הַצִּפֹּרֶן נִרְאֶה, אֵינוֹ חוֹצֵץ.

כ דַּוְקָא בָּצֵק שֶׁתַּחַת הַצִּפֹּרֶן חוֹצֵץ, אֲבָל הַצִּפֹּרֶן עַצְמָהּ אֵינָהּ חוֹצֶצֶת. וַאֲפִלּוּ אִם הָיְתָה גְּדוֹלָה וְעוֹמֶדֶת לֵחָתֵךְ וּפוֹרַחַת וְעוֹבֶרֶת מִכְּנֶגֶד הַבָּשָׂר, אֵינָהּ חוֹצֶצֶת.

הגה: מִיהוּ כָּל זֶה דַּוְקָא שֶׁאֵין צוֹאָה אוֹ בָּצֵק תַּחְתָּיו בְּשָׁעָה שֶׁטָּבְלָה. וּמֵאַחַר דְּכְּבָר נָהֲגוּ לִטֹּל הַצִּפָּרְנַיִם, אֲפִלּוּ אִם צִפֹּרֶן אַחַת נִשְׁאַר בְּיָדָהּ וְטָבְלָה, (כב) צְרִיכָה טְבִילָה אַחֶרֶת. (הַגָּהוֹת ש"ד) וְכֵן נוֹהֲגִין.

נמצא: מחלוקת בין הרמ"א לשו"ע לבנות ספרד לכתחילה חייבים לגזור הציפורניים ובדיעבד אם טבלה ללא גזירתן עלתה לה טבילה, ואילו לדעת הרמ"א מכיון שנהגו לגזור הרי זה חוצץ אפי שהן נקיות וממילא חייבת לחזור על הטבילה הזו שוב לאחר שתגזור ציפרניה כי הטבילה הקודמת לא הועילה.

למעשה: אם עדיין לא טבלה והיא ביום חול, חייבת לגזור הציפורן, ואין לה לטבול כך בשו"א, כי זה מעכב את הטבילה לכתחילה.

אם כבר טבלה עם הציפורן והיא ביום חול אזי תלוי אם היא במקווה תגזור הציפורן ותחזור ותטבול, ואם כבר שבה לביתה ולבעלה, אזי אינה צריכה לחזור ולטבול לכולי עלמא.

אם עדיין לא קיימה אישות עם בעלה אך רק חזרה לביתה לדעת הרמ"א תחזור ותטבול.

אם היא בשבת ושכחה לגזור ציפרניים אך הן נקיות לחלוטין, אם יש גויה במקום כדאי שתגזור על ידה בשינוי, ואם אין גויה כך שאסור לה לגזור לה את הציפרניים, להשולחן ערוך יכולה לטבול כך, ואילו להרמ"א תמתין למוצאי שבת תגזור ותטבול.

לכן מן הראוי שכל אישה ביום חול ובפרט בערב שבת כשגוזזת ציפרניה תשים לב לא לשכוח שום ציפורן של ידיים או רגליים.

ייתכן שבציפורני רגליים הרמ"א לא יחמיר כ"כ באם מדובר בשבת או שלנתה עם בעלה משום שההקפדה על ציפרני הרגליים נמוכה יותר מאשר ציפורני ידיים הניראים לעין.

הגודל הסביר של ציפרניים גזוזות הן שאינן עוקפים את הבשר.

מהי התבגרות מינית

 

מהי התבגרות מינית?

כל נער בגיל  13 בערך מגיע להתבגרות שזה הכנה להיותו נשוי המביא ילדים, בדורות עברו נישאו בגילאים אלו וגם הקימו משפחה, אמנם בן 18 לחופה, אך היו דורות שהקדימו היו שאיחרו תלוי במצב הקהילתי מדיני כלכלי של המקום והזמן, כיום נהוג לעבור את הגיל הזה כתוצאה מהכנה מתאימה לנישואין הדורשת בשילות נפשית וידע מתאים שלוקח יותר זמן להשיגם.

מ"מ הגיל הביולוגי המתאים הוא כבר מגיל 13 בערך אצל איש, ואצל אישה כבר מגיל 12, הרעיון התכנוני של הבורא היה שלנשים ניתנו את הכחות הנצרכים מוקדם מן האיש,

אצל האיש הבשלת המערכת המינית היא גם עדות לכך שיש לו מספיק כח נפשי וגופני להיות אחראי על מעשיו והתנהגותו, ולכן גם בית דין מענישים ענש מגיל זה, וגם חיוב מצוות מתחיל בגיל זה, במקביל מגיעה גם חובת שמירת הברית, כי בהתאם ניתנו לו כחות שמירה ע"ע, דעת התורה היא שמגיל 13 נער יכול לקחת אחריות מלאה על עצמו מבחינת המצוות. ניתן לקבל את דעת העולם שנער נחשב חסר אחריות עד גיל 18, בדברים של אחריות סביבתית קוגנטיבית, כגון רישיון נהיגה, נשיאת נשק, אך לגבי אחריות למעשים פליליים דעת תורתנו הק' היא שזה כבר מגיל 13.

אמנם גם ביהדות מענישים אדם בדיני שמים מגיל 20 אך זה לעניין התערבות דיני שמים במעשי האדם כאן בעוה"ז מסיבות הנהגת שמים וכו'. אך למעשה בי"ד רשאי לעונשו מגיל 13 וכן עונשו למעלה בעוה"ז גם מגיל13

לא תחושת האדם בקטנותו או גדלותו היא הקובעת את בגרותו אלא יכולת נפשית אחראית להתעורר ולהיות פעילה היא הקובעת, כלומר גם אדם בגיל 40יוכל לומר לשופט שאינו חש מספיק בוגר ומרגיש שאינו שולט בעצמו וכתוצאה מזה נהג בחוסר שיקול דעת ומאידך גם קטן יכול לומר אני "גדול".. הרעיון הוא הבשלת המוח ופרופרציית המבנה הגופני, שזה יסוד לשליטה קוגניטיבית מנטלית של האדם, ואם אדם חש חוסר יכולת באחריות כתוצאה מהעדר ידע והרגל, זה כבר חוסר בחינוך שזה סיבה להתחשבות בלקיחת האחריות מצידו אך יכולת החינוך להיות אחראי קיימת כבר מגיל 13.

ובהנחה שאדם מודע להבשלת הכחות האלו עליו להפוך אותם לרציניים ולא לילדותיים. כך שאם יתבונן בכך יגלה עולם פוטנציאלי מופלא של הצלחה בתחומים רבים, בדורות עברו בגילים אלו היו שהקימו חברות ענק, מוסדות, ניהלו עסקים מסועפים פרנסו משפחה הקימו בתים, וכו' וכו', הכח קיים תלוי במידת ההפעלה הבגרותית הרצינית של המתבגר לעולם.

נכון שכיום המגמה היא דחיית נקודת ההוצאה של היכולות לפועל, ובגלל זה גם אנשים מאחרים נישואין, מאחרים עיסוקים, הבאת ילדים וכו', אך זו מגמה חולשתית מודרנית, אך מי שירצה ירויח בגרות מידית, ידוע שילדים במצבים סוציאליים קשים מתבגרים הרבה יותר מהר מילדים מפונקים, כך שההתבגרות קיימת ולהוציאה לפועל באופן נכון ובעיתוי זה עניין של המתבגר ולפעמים באחריות הסביבה החינוכית שלו.

הבשלת הכוחות להקים משפחה כוללת את האיבר הקדוש של האדם שבו מבצעים את הברית לצורך הקטנת התאווה [כמופיע בחז"ל, שעוד טרם יבוא היצר יידע האדם שכבר כרת ברית עימו לה']  הרעיון הוא שהאדם לא יגיע להתפרעות מינית כאומות העולם המגיעים לכדי בעילת בע"ח כבלעם הרשע שהיה בועל אתונו, שם לנו הקב"ה אות ברית על האיבר להקטין התאוה ולהביאה לשליטה חוייתית מועילה ובונה ולא בלתי נשלטת ומהרסת.

איבר זה בנוי בצורה של הקשחה בזמן גירוי, ובאם יש שפשפוף האיבר בידיים וכדו' גם לכדי שפיכת זרע.

החזון איש כותב בספרו שלא ייתכן הוצאת זרע ללא הקשחה של הגיד, וכן ללא שיפשוף האיבר כלל בזמן ההקשחה, והוצאה עצמית ללא שפשוף וגירוי קורה רק לזב שמוציא זרע בנטיפה ללא שליטה, ובספרות הרפואית זה מוגדר כמצב חולי.

קישוי ייתכן מכמה סיבות חלקם בשליטת האדם וחלקם פחות בשליטה. המצב הרגיל של קישוי זה אדם שמתאוה לזיווג עם אישה, וזה מתעורר בראיית נשים או ריבוי זרע המגיע מגדילת הגוף או עודף מזון.

ובמסגרת נישואין כשירה, האישה מתעברת ובכך מביאים ילדים לעולם, וכך דור מביא דור וזו מצווה גדולה מאוד. ולולא דחף עצום זה שניטע בנו לא היה המשך לעולם האדם, גירוי מוגבר זה שניטע בנו הוא לצורך הבאת האדם לרצות נישואין והבאת ילדים לעולם, בלי דחף עצום זה אדם היה נמנע מלהתחתן בגלל קשיים ומצוקות כלשהם של החיים, ואז היה חי לבד וללא עיסוק בפריה ורביה, הקב"ה שרצה להבטיח את היקום נטע כח זה שהאיש ירצה מאוד מאוד את הקשר עם האישה על מנת להתחתן בלי להשתמט ולברוח מעול החיים

סיבה נוספת לכח זה היא שלימוד תורה עם יצר הרע טעים יותר מלימוד תורה בלי, כלומר סברא בגמרא הרבה יותר טעימה עם יצר הרע מאשר בלי יצר הרע. חז"ל מגלים לנו שהיה תקופה בעבר שניסו אנשי כנסת הגדולה לבטל את היצר המיני שיש לאדם כשם שביטלו את היצר לעבודה זרה, אך לבסוף שינו את דעתם והחליטו להחזיר את היצר המיני, הסיבה לכך היתה שבזמן הביטול של היצר ירד טעם הלימוד תורה, ואפילו בעלי חיים לא עסקו בפריה ורביה ולא היה ביצים למאכל, מכורח זה החליטו חז"ל להחזיר את היצר המיני, מזה נלמד את חשיבות היצר שהוא מיועד לתועלת חשובה ולא סתם תקוע באדם וצריך להתמודד איתו.

איך ניתן ליהנות מן היצר בזמן הלימוד? פשוט מבצעים הסבה של רגשי היצר המיני לעסק התורה, ומגלים סיפוק והנאה מיוחדים. הקב"ה נתן לתורה אלמנטים זהים לזיווג עם אישה, "דדיה ירווך בכל עת" "הלומד תורה בפני עם הארץ כבועל ארוסתו בפניו", כלומר יש בחינה של ביאה וקשר אישות בין הלומד לתורה אם הוא מפנה את כחתיו לכך.

ידועים גדולי ישראל בכך.

גם בספרות המדעית כח המין מוגדר כ"כח הקישור" בעזרתו האדם מתחבר לדברים ומפתח אהבה אליהם בלי להשים לב, וכך גם עובד עולם השיווק והפרסומות, מה הקשר בין חטיף לתמונת פריצות או בין מעדן לתמונת אישה? כשאדם מתעורר בקשר מיני הוא מתחבר ומפתח אהבה לדבר, נשות מכירות מתלבשות באופן מגרה, וכ"ז על מנת להשפיע על שיקול הדעת של הלקוח ולאלצו לקנות דבר שאינו חשוב לו, ורק בשביל הפיתוי.  משכך הפניית הרגש המיני לעסק התורה מביאה לאהבה וחיבור,

כיצד? כשאדם נרדם עם מחשבות תורה הוא למעשה מתחבר עם התורה, כשאדם משוחח בלימוד בדרך הוא מתחבק עם התורה, כשאדם כותב חידושי תורה הוא מרגיש ידידות ריגשית עם התורה, וכו'. הכל ניתן להכוונה.

כיצד האיבר מתקשה? זה יכול לקרות כשרואה נשים, או כשמהרהר בהן בלא לראות אותם, ובגמ' מבואר שעריות באונס ה"ז חייב מיתה, משום שאין קישוי לאונס אלא לדעת, כלומר התגברות התאווה לנשים היא המקשה. ומשכך יש לחייב על כך, וברמב"ם מבואר שביאה האסורה היא באיבר קשה ולא באיבר המדולדל, משום שבזה מעורבת דעתו, זה פעולה מצידו. והקשחת האיבר מחייבת נתינת הדעת על מה שקורה בו ואם ישלוט בדעתו לא יתקשה האיבר כלל.

ובהלכה מבואר כל המקשה עצמו לדעת יהא בנידוי, בגלל שעצם הקישוי נובע מהתיחסות, כלומר לא תיתכן בעולם קישוי או הוצאת זרע ללא התיחסות אקטיבית ופעילה בקום ועשה מצד האדם, וזה אומר שהאדם יכול לשלוט בכך.

לפעמים כתוצאה מהעמסת אוכל או התרגשות יתרה, או קימה בבוקר האיבר מתקשה, אין בכך בעיה הלכתית כי מדובר בקישוי שאינו נובע מגירוי מיני אלא ממצב תפעולי של הגוף באופן עצמי, מה שכן צריך להיזהר זה, לא להמשיך אותו, אלא להסיח דעת.

כל קישוי האיבר מצריך ריכוז והתיחסות מחשבתית, אם אדם נזכר בטירדה כלשהי אחרת פתאום יחלוף הקישוי, זוהי עיצה טובה לאדם שנקלע למצב קישוי ומנסה להשתחרר מכך, שיסיח דעת לנושא מטריד אחר וממילא האיבר יתרכך, כלומר לא לנסות להפעיל עליו איזה שהוא כח נגדי כי כל התיחסות לאיבר אפי' במטרה לרככו מפעילה עליו גירוי נוסף, [בדיוק כמו אדם לחוץ שמנסה להרגיע את עצמו בלחץ..פשוט להעביר נושא!] והאפשרות היחידה לרככו זה הסחת דעת למשהו ששומע או רואה מיד לנגד עיניו ומפתח בו התמקדות מסקרנת או מעוררת תשומת לב שבכך דעתו מוסחת והאיבר מתרכך.

כמו כן ניתן להיעזר בשטיפה במים פושרים, ללא מגע יד, או בנשימות עמוקות, דרך האף היורדות אל הבטן, משום שנשימות קצרות דרך הפה מעלות את רמת האדרנלין והריגוש עד לאיבוד שליטה, כמו"כ יש לאלחש את מקום האיבר כי הקשחתו יכולה להיות מעודף מגע כגון בגד אדוק לאיבר וכו' שבתנועות גוף מחכך ומקשיח, או לעסוק במשהו מענג מסגנון אחר. [בכלל חשוב לפתח עינוגים מגוונים שניתן לברוח אליהם בזמן שאדם מחפש עונג, כגון מוזיקה, פעילות גופנית, אסיפות חברתיות, יצירה בסגנון של כתיבת חידושי תורה, הרצאת דברי תורה וכו']

דרגות בפעילות המינית:

ישנם שלבים שונים בפעילות המינית, ראיה, התבוננות, התרגשות, הקשחת הגיד, הוצאת זרע, אינו דומה אדם שנכשל בראיה לבד לאדם המתבונן ומתעמק בכך, ואינו דומה המתעמק למתרגש גופנית מכך, ואינו דומה המקשיח גיד לבד למוציא ממש זרע, ואינו דומה המוציא זרע פעם אחת לכמה פעמים, ואינו דומה המוציא זרע בכוונה תחילה לשוגג, או לאונסו בגלל פעילות גופנית או התרגשות בלתי נשלטת בזמן שינה וכדו'.

אמנם יש התיחסות חמורה בהלכה לכך ובזוהר אף י"א שאין לכך תיקון וי"א שזה חמור מכל העבירות, אך צריך לקחת את זה בהיגיון, הרי ה' לא רוצה שנשבור את הכלים בעיקבות נפילה בחטא, ונתגלגל לבאר שחת ח"ו, אדרבה הוא מחפש לראות אותנו מתעודדים וגודרים את עצמנו להבא,

מדובר בחטא שמוזכר בתורה בעניינים של ער ואונן ושם מבואר שהעונש הוא מיתה בידי שמים, שם החומרה היתה רבה מאוד שנענשו מיד בגלל היותם נשואים ולכאורה לא היה להם כל סיבה להוציא ז"ל, כמו"כ שם זה היה למטרה גשמית ובאופן עיקבי ללא חרטה או חזרה בתשובה.

כך שאם אדם נכשל בכך מסיבה כלשהי ח"ו וליבו מר עליו, ואינו במצב נישואין ואינו שותה כמים עוולה, הוא כבר רחוק מאוד מהסיפור של ער ואונן, ועליו לחשוב על העתיד איך אני עוצר ולא איך היה ואיך אני אשם ואבוד.

החובה היא לא להגיע למצב בלתי נשלט, ההתיחסות החמורה על האדם היא לפני שהגיע לגירוי שאז כן היה במצב שליטה ע"ע כי בזמן "יצה"ר לית מאן דמזכיר יצר טוב" מדוע הביא עצמו לכך?! ואי איכא דרכא אחרינא פושע הוא כלומר על האדם להתנהג נכון במבוא לחטא ששם עדיין הוא לא "מודלק", להתרחק ממקומות בעיתיים, להסיח דעת מטורדנות של תמונות במחשבה, והיה אם נקלע למצב ו"התגלגל" לחטא שינסה לעצור בכל אחד מן התחנות לעיל, ואם לא הצליח עד שנכשל, עליו לחשוב על העתיד ולא על העבר!

היצה"ר בונה את התשתית להפיל את האדם שוב ע"י כך שנותן לו לחשוב על הטרגיות שקרתה לו, ובניגוד לשאר העבירות שמחשבת החרטה צריכה להיות על "חבל שחטאתי" בחטא הזרע האדם צריך לחשוב על להבא, האדם בסיום החטא צריך לחשוב מיד: "לא יודע מה היה זה לא מעניין אותי, איך אני חוסם את עצמי להבא!" ואז להעלות על הכתב איך קרה ש"התגלגל" ומה בדעתו לעשות על מנת להתרחק מן המוקש האחרון שנפל בו, וכך לשנים רבות שידע שכל פעם עלול לצוץ מוקש חדש, ומלכתחילה צריך לנסות לגלות את המוקשים החדשים [יצה"ר מתחדש בכל יום] ואם נפל במוקש חדש שהגיע בעיקבות הגיל החדש או המקום החדש או ה"דור" החדש, מיד יעשה "תחקור מבצעי" איך קרה מה היה היכן איבדתי שליטה ואיך אני עושה שסיפור זה לא חוזר ע"ע.

להאמור העבודה היא מידית בסיום החטא, עם דף ועט איך אני חוסם אפשרות חטא כזה לחזור על עצמו, ולא להתמקד לרגע באשמת העבירה.

יבוא גיל וכח נפשי מתאים ונתמקד בכל חטאות נעורים ונבצע עליהם תשובה מאהבה בכח איתנים וחזק, בגיל הצעיר המערכת הביולוגית פועלת בצורה כזו שכשזרע יוצא שלא במקום מצווה, הוא מוריד את ההורמונים החיוניים והאדם נמצא בצלילה ריגשית תחושתית למטה ואז הוא עלול לחזור חלילה על החטא על מנת להרים את עצמו שוב באיזה תענוג כלשהו ואז הוא במחול קסמים נכנס למערבולת ומגביר מהירות עד שהוא נהיה מטורלל לגמרי ומסתובב כהלום יין המחפש ין בכל מחיר ומצבו בכי רע

-ולצאת מכך הוא צריך להתנגש באיזה אירוע מכונן שיצליח לנטרל אותו לזמן מה מן ההלם התאוותני שלו ואז להתאושש מעט ולברר על תחנת הצלה רוחנית קרובה בדמות איש, רב קרוב לליבו, חבר יר"ש שמרגיש שיכול לעודד את רוחו וכדו'.

בספרי מדע מובא שהפחד והחרדה מביאים לאיבוד שליטה על תאוות המין, זו גם הסיבה שצריך מחיצה בין גברים לנשים בהלווית המת, בדיוק כשם שרכב שמחליק בשלג אסור לו להיעזר בעצירה כי אז הוא התנתק מן הכביש לגמרי והוא מרחף אלא בהמשך נסיעה הלאה לכיוון הנכון הוא נאחז עוד בכביש עד לכיוון הרצוי. כך בעניין זה לא לנסות להיכנס לבלימה ותהייה של אשמה אלא להמשיך הלאה ולהכניס עוד אמביציה להתרוממות רוח ולנסות להגן על הפעם הבאה יותר חשוב ממה היה בדיוק וכמה קלקלתי.