תגית: כללי

מדוע חובה לשמוע הדרכה על ה"נישואים"

אין זה סוד שגם אנשים שמוצלחים ברפואה, מדע, טכנולוגיה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, וכו' ובעשיה ציבורית ומשרות בכירות לא בהכרח מובטחים במבחן האמתי והנוגע הכי עמוק בלב בחיי האדם, והוא: החיים בבית פנימה, כשהחיים בחוץ נגמרים מתחיל האדם את החיים הפנימיים בבית, עם רעייתו וילדיו, ובעיקר עם עצמו פנימה, אדם שמצליח בהכל חוץ משם, אין הפירוש שרק שם נכשל, אלא שמשם מתחיל הכישלון להתפשט, ויעידו על כך האנשים שכשלו בהקמת בית, באשמתם או שלא באשמתם, החיים עם כל התפאורה הענקית וההישגים למיניהם התפרקו כמגדל קלפים, אחרי הבית הפנימי שקרס, והבית קורס כשהאדם אינו כשיר, לפעמים לדאבוננו כל יתרת החיים אחרי הנישואים הקצרים הופכים לגיהנם של הישרדות מנזקי הנישואים ח"ו.

איך אנו מביטים על החיים? אלו כלים יש לנו לחיים? אלו יעדים אנו מציבים לעצמנו? אלו תקוות וציפיות יש לנו מהנישואים?

עצם ההתעסקות בשאלה מולידה בנו את הרציונל לחיות נכון, כשאנו מחפשים תשובות נשאל את עצמנו בכנות האם נמצא אותם בפסיכולוגים? בפילוסופים? באמנים? בעשירים? בפסיכיאטרים? בהמון העם? מי יביא את המזור? אולי רק אישה מסוימת מאוד מאוד היא הפתרון?

די לנו אם נתבונן בציטוט מהגמ' תענית כ: " שאלו תלמידיו (את רבי זירא ואמרי לה) לרב אדא בר אהבה במה הארכת ימים אמר להם מימי לא הקפדתי בתוך ביתי" וכו' עיי"ש, מה לנו לחפש פתרונות קסם במקומות זרים, האם יש מישהו בעולם ממגוון המקצועות או המעמדות או התארים שיכול להתחרות עם משפט זה??

רק התורה שיכולה להביא את האדם לשם!! כך היו חכמינו, ורבים הסיפורים והתיאורים עליהם, ננסה לצעוד בשביליהם בתרגום לחיינו העדכניים, ונגלה חיים קסומים גם בדור זה שהמוטו שלו קפיטליזם, קריירה, תארים, כסף, תאוות, תחרות, ושאר שיבושים המונעים את תחושת הטוב העדינה הנמצאת בנו, לא נתעלם מהסביבה הטבעית שלנו, ננסה לחיות בה על פי תורתנו הקדושה.

מבט יהודי, תורני, ישיבתי, על פי בעלי המוסר מגלה לאדם שהפתרון אינו מחוץ לאדם אלא באדם עצמו! תובנות נכונות, כלים מתאימים, ציפיות רלוונטיות, הכרת האדם את עצמו!

-הם התאמת הלב, הרגש, והתחושה לנישואים. כשנפגוש את כל האדם שבנו שותף לחוויה המדהימה הזו של נישואים נקבל חיים משגשגים, פוריים, נגיע רחוק ולפעמים גם נשאל את עצמנו במשך החיים האם אנו מאמינים שההצלחה הזו נזקפת לזוגיות שלנו…? האם הילדים המוצלחים האלו לצדנו הם פרי עמלנו…? האם המפעל הגדול סביבנו שכל כך מהוה השראה למשפחות ובתים בישראל הוא הבית שאנו גרים בו… מנהלים בו משק בית וחיי יום יום?…

לפיכך אין חשוב מהדרכה נכונה, ויש הבדל גדול בין הדרכה קודם נישואים לייעוץ לאחר נישואים, הרבה יותר קל לבנות מחדש מאשר לתקן, כל יום מתחילת הנישואים הזוגיות מתקבעת אט אט בכיוון המתאפשר לה, אם לא נקבע כיוון יהא בלבול, כשיש בלבול א"א להתקדם, לקבוע כיוון צריך וחייב הדרכה לא רק הכלה אלא גם ובעיקר החתן.

לא כל הדרכה ממצה ולא כל מילה בעניין בהכרח מתאימה, אין גבול לחשיבות של המילים הנכונות והזהירות מדימויים של בערך, ואין גבול לחשיבות של קבלת המידע הנחוץ לנישואין בנקודת הזמן הנכונה של ההתחלה, אין ערוך לכל בדיל של מידע מנוסה שימנע את הלמידה בדרך הקשה ובזבוז הזמן בעקבות טעויות.

לחתונה של פעם בחיים משקיעים בלמידה איכותית ואחראית.

הכלל הוא: בוחרים בהדרכה בטרם הנשואים, ומונעים את הצורך ב"ייעוץ" לאחר הנישואים. כי לרושם והחוויות הראשונות אין שידור חוזר..

[מאמר זה ועוד נכתבו ע"י הרב גבריאל מור יוסף מדריך חתנים מוסמך

לפרטים:  rav.chatanim@gmail.com]

הדרכת חתנים? הרבה מעבר למה שחשבת.

"הרבה נכנסים לחיי הנישואין ומהר מאוד מגלים שהחיים לא מתבצעים כפי שהיו רוצים, לא חלילה שהם דמיינו יותר מהמציאות הקיימת, הם אנשים ראליים מאוד, אלא שבכ"ז התחושה שאני לא חי כמו שהיתי רוצה לחיות מלווה אותם, וישנם הרבה כאלו.

נהג מונית אחד שנסעתי עימו לחתונה כלשהי, שאל בתמיהה רבתי: מה?? אנשים עדיין מתחתנים??!! …. אם זו לא הייתה מציאות זו הייתה בדיחה טובה.

אלא שכאן טמונה הבעיה והשאלה המרכזית היא:    איך אדם מגיע לנישואין? באיזה מצב הוא נמצא תחת החופה?

על מנת שאדם יחיה כפי שהוא רוצה באמת, רצוי להתייחס לגורמים המשפיעים על האדם, שהם: א' הכלים העומדים לרשותו, ב' חכמת ההנאה.

הכלי המרכזי העומד לרשותו של אדם זה רעייתו, מכיון שהיא שותפה לכל דבר בחייו, החל ברגשותיו וכלה בעסקיו, ועובר דרך הקמת משפחה.

לפיכך מן הראוי להקדיש הבנה למושג אישה, אישות, חיים משותפים, ועוד

כמו"כ הכרת  ההנאה ראוי להבין את מערך ההנאה שבאדם, כיצד עובד מה הם כלי התפעול, כך שנוכל למקסם את ההנאה בחיי הבית.

שמא נאמר הנאה אינה יעד או רלוונטיות העיקר תוצאות?

שגיאה חמורה מלווה טענה זו, אילולי היה בה צורך חיוני לא היינו פוגשים בהנאה, העונג וההנאה מלוים ילד, מתבגר, מבוגר, ואיש שיבה, זה הכוח המניע שה' נתן לבני אדם, לפעול בו, ולקיים, ולהקים עולם, ומשכך לא פלא לגלות שהוא קים בכל העולם הביולוגי, כך שמחשבה אודות ערך נמוך להנאה או ערך יצרי גרידא, פסולה לחלוטין.

כמובן שהנאה צריכה ידע תפעולי, ללא ידע זה הצער כפול, גם בגלל העדר ההנאה, וגם בגלל אכזבת הציפיה.

בהדרכת חתנים ייחודית חדשנית, יש למידה של אינטלגנציית ההנאות, ניתן למצוא באתר זה מאמרים קצרים בעניין, או לברר אצל מדריך חתנים שרכש ידע בעניין.

מה עושים לפגוש את נקודות העונג בנישואים? בשביל זה צריך הדרכה!!

האם העונג הוא מוצר תרבותי המשויך לבעלי תרבות מסוימת, או לחתך דתי כלשהו?? האם הנאה היא פרי מחקרים, אקדמיה, תרבות, שיטה, תנועה, חברה, רפואה, או שמא פסיכולוגיה?

גם בזה התשובה לא ולא!!

בניגוד לתפיסת העם, הסוד נמצא בחיי היהודי, באם קיבל את המידע הנכון מהאיש הנכון.

זהו מידע שעובר ברגישות השמורה לאיכות וחשיבות המידע, [ומכיוון שהוא מעורר סקרנות נמצא עליו תכניות טלוויזיה, שיחת רחוב, כמו"כ נמצא רבים המנסים לגשש ולמצוא כיוון ברור בנושא ההדרכה לחתנים, אך את הפתח לא מצאו. רק אצל מדריך טוב שקיבל מאדם גדול, נמצאת אפשרות למידע מדויק, סולת נקיה, ברור, יעיל, ומעודד.]

חתן שיצא מהדרכה עמום או חושש, או מבולבל, או במתח רב, הוא לא בכיוון!!

חתן שיוצא מהדרכה עם לב רך, מלא געגועים, בטוח בעצמו, עם כיוון ברור לעתיד, יש סיכוי טוב שקיבל את ההדרכה הנכונה.

מה מבחן התוצאה לנישואין?

זוג שמתגעגעים זה לזה גם בגיל  40 ו 50  לליל טבילה, הם ניצחו במבחן.

בעל שמרגיש שנשות הרחוב לא מגיעות לפירור מהיופי של אשתו, הוא בכיוון הנכון.

אישה שמרגישה שבעלה הנסיך והמוצלח של העולם, היא בכיוון הנכון.

טוב זה כולם רוצים.. כמה מאוכזבים יש? אותה הכמות של נעדרי הדרכה נכונה!!!

דע לך פינוקים והנאות זה לא זוטות, אם אתה מדלג על עקרונות, וצפונות, תקבל פירורים מהחלומות ותחשוב: כך זה המקסימום כנראה..,

לעומת זאת אם אתה בכיוון הנכון, תגלה שלפעמים אינך מסוגל נפשית להכיל את כמות ההנאה המציפה אותך או את בן זוגך.. וזו לא גוזמא.

אל תנסה למצוא הנאה ממקום אחר שאינו תורני, הכישלון צפוי וחבל!!

נשאר רק לשמוע!!

משכך סביר להניח שאת סוד התענוג בנישואים לא נמצא בשום אחד מהקטגוריות בעולם, רק בצפונות התורה שהתייחסה לזה באופן מפליא ביותר.

[מאמרים אלו ועוד נכתבו על ידי המדריך הרב גבריאל מור יוסף

לפרטים: rav.chatanim@gmil.com

 

בחרת אשה טובה!!    עכשיו תבחר מדריך טוב!

כל אחד מבין שבחירת מדריך היא עניין מהותי, החשיבות למדריך טוב מתבטאת בכמה יתרונות: חיבור טוב לחתן, פתיחות, אחריות כבידת משקל, שבאה מצד אחד ממסורת רבותינו בדרך התורה, ומאידך ניסיון החיים העדכניים סביבנו, הכרת נפש האדם, ידע בנפש האישה,  מבט נכון על אירועי החיים, האכפתיות של החתן ללמוד כהוגן ולהצליח היא המרכיב הנוסף בהצלחה בהדרכה.

לפיכך כישוריו של מדריך שיכללו את הנ"ל יכולים להועיל מאוד לחתן, הן לזמן טרום הנישואין, הן לחתונה עצמה, ולכל הרגעים הנפלאים שאח"כ, על מנת לבצע את מרכז החוויה של האדם בחייו באופן שישאיר טעם טוב ויציב, עם אמון רב בין שני הזוג לכל החיים.

במקביל להבנת המבט וההתנהגות הנבחרת בתקופת החתונה, יש את לימוד ההלכה [נדה],  שזה ללא ספק שלוב זב"ז עם הידע ההתנהגותי, האידיאלי, והנכון, שילובם יחד יצליח גם את לימוד ההלכה כהוגן, וגם את רציונל החיבור בנישואין, לימוד ההלכה דורש הבנה נכונה ומקיפה של המדריך.

ידע הלכתי של מדריך ת"ח שמשמש גם כמו"צ הוא יתרון, אינו מוכרח, אך כדאי מאוד, מאחר שבד"כ המדריך הוא העוגן לחיים האינטמיים של החתן לאחר החתונה, יכולת הידע שלו לתת מענה בעצמו, בזמנים חריגים, ובשאלות הלכתיות ורפואיות [-בסיסיות],  יאפשרו לחתן רוגע, ויציבות, טרום החתונה, ואחריה, וכמובן שלבני הזוג יהיו חוויות מוצלחות מאוד.

כמו"כ התמצאות בהליכי נפש האדם תסייע רבות לתכנן נכון את ההתארגנות לחתונה, עד כדי כך שהחתן יחוש ביום נישואיו מקורקע מאוד, ולא בענן מבולבל.

שימחה ביום החתונה, ומיצוי כל רגע כהוגן בימים נפלאים אלו, הוא משאלתו של כל חתן, סו"ס זה נשמר לכל החיים..

בהצלחה וברכה רבה, לבניין עדי עד, באהבה איתנה, יציבה, ומילוי משאלותיכם לחיים לטובה.

הרב גבריאל מור-יוסף

במייל:  ravchatanim@gmail.com

בחירת שידוך:

לגבי השלב המתאים לנישואין, הרב וולבה: אין זמן עקרוני או קבוע הוא נקבע לפי כל אחד ואם אדם טוען שאינו מרגיש מוכן כנראה שאינו מוכן ואם טוען שהינו  בשל יש בכך הוכחה על בשלותו.

בחירת השידוך היא ענין של התאמה בשילוב ולא ענין של זהה, לא בוחרים את הדומה לי אלא את המתאים לי, ומשכך המלאכה קצת יותר קשה, עלי לזהות את חסרונותיי ומעלותיי ולחשוב אלו תכונות יכולות להתאים לי, כמו"כ עם אלו תכונות אצליח לרומם את עצמי ובני ביתי.

בכלל יש חשיבות למידות טובות יותר מיר"ש כי על ידי מידות אפשר לקלוט יר"ש כי זה ביד האדם, וכמעשה מהחזו"א שבחור שאל על שני הצעות אחת ביר"ש פחותה עם מידות ואחת עם יר"ש גבוהה ללא מידות והחזו"א השיב שעדיף את הראשונה, ההסבר מובן משום שמידות קשה לרכוש מחמת שינוי התכונה.

ההתאמה היא רגשית, תכונתית, רעיונית. א"צ להיכנס לפרטי החשיבה או הרגשות, המגמה לברר את התחומים העיקריים במידות כגון: סבלנות, נתינה, סדר, כבוד והתחשבות בזולת באשר הוא. כמו"כ שעיקרי השאיפות תואמים כגון: קיום מצוות ותורה והגישה לביצוע שלהם, כמו"כ המיקום החברתי של הבית החדש, ופרטים טכניים חשובים כגון מגורים וכו'

בפגישה ראשונה לברר התאמה תחושתית כללית ללא פרטים, בפגישות אח"כ פרטים רעיוניים ותכונתיים, ולבסוף פגישה חופשית למטרת דיבוק הלבבות, שלפעמים ישנה הצלחה רק בקטע של מפגשים ללא שותפות. אין להיות מוגבלים לנורמה כזו או אחרת בפגישות כל אחד יעשה כפי הצורך הן מבחינת מספר הפגישות וכד', כל עוד שזה בגדר מכובד צנוע עניני וייעודי.

החלטה: אין מתן תשובה בפגישה או באותו לילה רק ביום שאחרי למרות שישנה כבר החלטה, בכך ישנה אפשרות להביט על מכלול התמונה וגם לפרטים, ניסיון לקבע חשיבה מידית מגביל אח"כ את התשובה, תשובה צריכה להתנסח רק בשעות הבוקר המתקדמות ולא לפנ"כ צריך שינה על הדבר.

השיח בפגישה יכול להתחיל מנושא שלישי שאינו קשור לשניהם ובכך יפיג מתח ואחריו לעבור לנושא שקשור לעצמי ואח"כ לעבור לנושא שקשור אליה וגם אז הרעיון שאני מדבר על עצמי ומאפשר לה להתבטא על עצמה וכו' ולא מפנה פניה ישירה שיכולה להביך.

על מנת לברר עמדה של השני ניתן להיעזר בסיפור ולקבל חוות דעתה א"צ להתווכח גם אם אינך מסכים, הרעיון לשמוע את דעתה ולא להעמיד אותה על הבנתך, מה שכן לא עוזבים את הנושא אם אינך בטוח שהבנת נכון והיא התבטאה נכון.

באופן עקרוני פגישה היא דוגמית של האדם, דוגמית בת שעה שעתיים שבה האדם מתגלה אזי עליו להבליט את מעלותיו בזמן קצר זה כגון: התחשבות, תורניות, עדינות חכמה וכו' אין מקום למחשבה מה האם אני בהצגה? אני רוצה להיות טבעי! זו טעות כי גם הבגדים שלך אינם של חולין אלא מהודרים ל"היראות טוב", למה? על כורחך שההיגיון הוא שהאדם צריך להיראות ולנהוג במיטבו שזהו התוכן האמתי של האדם ואילו ההתנהגות הסתמית יכולה לתת מבט שלילי ומוטעה, לא לחינם אמרו חז"ל בכלה שרוחצת פניה כל ל' יום לחתונה שלא תתגנה על בעלה, לא עולה על הדעת לחשוב וכי היא בהצגה? ברור שההבנה היא שהאדם צריך להתבלט במעלותיו כגון התחשבות, נעימות, הנהגה תורנית, דיבור תורני, ומכובד, דיבור של אמונה, על החיים, סיפורי צדיקים.

א"צ לגלות ידע בענייני חולין, במיוחד שנפש האשה מתרגשת מאוד מלחלוחית של רוחניות, היא כל היום בעסקי חולין ועניני העולם, מבחינתה אין יותר קורת רוח משמיעת איזה רעיון רוחני  כשזה נעשה באופן מעניין קולע ומחכים, זו לא הצגה, זו הפגישה האידיאלית והמרוממת שיוצאים ממנה עם טעם של עוד ולא תחושת בזבוז.

על מנת לקבל החלטה: צריך עוד לפני הפגישות לכתוב על דף פרטים חשובים ראליים שאם הם ימולאו ברמה סבירה ומספקת הגם שאינה מקסימלית אזי אצעד לתשובה חיובית, מי שאינו מסוגל להבין שאין שלימות או שאינו מסוגל להבין מעיקרא שהמדד הראלי הסביר הוא מספיק סיבה לתשובה חיובית, עדיף שיעצור לפני כניסה לשידוך על מנת להיות בטוח בעצמו ברמה הרעיונית, כי אחרת שום שידוך לא יכול לענות על הקריטוריונים החלומיים שלו, משום שכשלעצמו לא חשב מה הם ולעולם לא יבין שהם מולאו, כי בדמיון הכללי "מולאו"  היינו על הצד הטוב ביותר בצורה שנכנסים להאיי ומרגישים כמו ריחוף בשמים, אז לצערנו זה ממש לא, האדם נשאר בגודלו הטבעי לפני ואחרי ההחלטה על השידוך בדיוק כמו לפני ואחרי רכישת לחם במכולת, ההחלטה צריכה להתבצע על בסיס פרמטרים רצויים וקיימים וריאליים מראש ולא תוך כדי השידוך כי אז פתאום ידמיין שצריך חוויית יתר מהמצוי הסביר והנחמד.

תחושת הרגש הגואה והמחשבות של הגעגועים באים בשלבים לפני חתונה מעט, ובעיקר אחרי חתונה ככל שהזמן עובר, אז אין לצפות מהם לקליק כלשהו בשלב של מבט ראשון… ואדרבה קליק ראשון מסוכן, כי הוא מאבחן מבט כללי או תנועה נחשקת מסוימת של האשה, ואינו את בוחן דעתה או תכונותיה, ניתן לומר שנישואין על בסיס קליק ראשוני ללא מחשבה מעמיקה מסוכנים מאוד.

בנישואים על בסיס בדיקת עומק תמיד יש התייחסות לתחומים המהותיים של החיים כך שאם אדם ייפגש בהם בחייו יהיה לו כבר את המענה משלב זה.

ההחלטה תהיה על בסיס קיום הדברים החשובים לי מאוד ועל מגרעות אחרות שאינם חשובים לי או  אינם קיימים.

בשלב ההחלטה עושים אחד על אחד אוספים יתרונות מול חסרונות, ואם היתרונות מספקים את הצורך המהותי והנקודות העקרוניות והחשובות אזי מחליטים לחיוב, אח"כ תופסים את כל החסרונות ומנסים ללמד עליהם זכות ולהפכם ללא קיימים והנה לנו שידוך עם מעלות ללא חסרונות, לא שאינם קיימים אך אינם קיימים בשבילי, משום שאינם רלוונטיים.

חרטות: בכל החלטה בחיים לפני ההחלטה המבט הטבעי על המעלות שמא אפספס ולכן מחליט בחיוב, אח"כ פתאום כשהשידוך ביד חושבים: טוב המעלות ביד אבל מה עם החסרונות פתאום המבט משתנה מהמעלות לחסרונות..

אזי יש לדעת שחסרונות לכל אחד יש, וייתכן שהם ראייה מוטעית והסיכוי שלא ראיתי נכון את החסרונות גדול יותר מאילו לא ראיתי את המעלות, כי מעלה יותר קשה לראות ואם היא בלטה למרות החשש ממעלה כוזבת הרי שהיא קימת באמת, משא"כ חסרון הוא עלול להתברר כלא נכון  מחמת החשש המרובה לבדוק היטב ולגלות כל חיסרון, וגם כי המשודכת מעוניינת לנהוג טוב, וחיסרון כזה או אחר יכול להתברר כלא עקרוני בכלל לגבה, וכמו"כ יכול להתברר כדמיון ופענוח לא נכון של המציאות.

[מאמר זה ועוד נכתבו על ידי הרב גבריאל מור יוסף, מדריך חתנים מוסמך

לפרטים  rav.chatanim@gmail.com

קשר היכרות סתמי, מה ערכו לתהליך

הנוסחה:

שמחה ועצבות, סיפוק ואכזבה, הם מצבים בנפש בדיוק כמו תכונות, מנטליות ואופי האדם, ובעוד בתחום הגוף האדם אינו יכול להתערב בגידול עצמו, בתחום הנפש וצרכיה השטח המרחבי לפעילות אין סופית לשיפור איכות החיים והעלאת איכות האדם מבחינה התנהגותית

הרעיון:

נשאלתי על ידי בחור שאיבד כיוון במסלול חייו מתגלגל מעבודה לעבודה, מבילוי לבילוי, מכלא לחופשי, מחובות לשאר טרדות, ובתווך קשר עם בחורה, לא מוגדר מבחינת תכליתו לחיים, שמבלבל את המצב המסובך בלאו הכי, נציין שהפניה שלו הייתה בעקבות תחושה קשה של פנימיות ומצב אישי שמעיד על רגשות לא שקטים ומתגמלים נפשית, ומכיוון שיום רודף יום מה המשקולת היכולה לאזן את מערך החיים שלו?

כל אדם מורכב מגוף, נפש, נשמה. הגוף והנפש ניתנים לשימוש האדם לשם שיפור עצמו מצבו ועתידו, וכשם שבעניין הגוף אנו מכירים את הרצון הפשוט לדאוג לנוחיות, עתיד, ומצב כללי טוב, כך נפש האדם שהיא מרכז ההרגשות הכלליות ובעקבותיהם המחשבות שבאדם, דורשת את הטוב עבורה, יש אדם יותר קשוב לנפשו והשגת רגשותיה המשמחים אותה ויש והאדם מתעלם מדרישות נפשו ואינו קשוב לצרכים הנסתרים שלה, "הוא אינו חושב לעשות לעצמו טוב באמת", יש אדם שנפשו גלויה יותר לעצמו או לסביבה, ויש ונפשו מוסתרת יותר, מעצמו וכ"ש מן הסביבה.

תסביך כה מורכב מעיד על נפש שקיבלה את המצבים סביבה באופן פסיבי ולא יזמה אותם, כל אדם או גורם בסביבתו משך אותו לכיוון שלו, ונפשו העצמית ממש לא קיבלה את שלה.

בשביל שאדם יזום את המצב סביבו הוא צריך גם לדעת מה טוב עבורו, טוב אינו רק ברמה הפילוסופית אלא גם ברמה התחושתית, וברמה האמונית מה שמוגדר בשפת העולם כמצפון.

ובניגוד למה שחושבים הרבה המצפון של האדם יודע בהחלט מה טוב עבורו ומה זיוף, האדם יכול לשקר את עצמו אך בתוכו יודע להרגיש האם מדובר בזיוף שאינו מסב לו נחת, המצפון אינו תוצאה של מחקר אקדמי, הוא מורכב באדם עוד טרם ברייתו, זה תכונה לרצות את הנכון והאמת.

כשאדם נצמד להתנהלות שסותרת את צרכי הנפש [תחושה, מצפון, חיי תועל, שבד"כ זה בעקבות אינטרס כלשהו] הנפש נמצאת במצב פגוע, אינה יכולה לקבל השלמה עם ריצוי צרכי הגוף לבד.

באדם שני מערכות יניקה: הגוף והנפש, הגוף דורש תאווה, הנפש דורשת הנאה, תאווה מזינה את עצמה, הנאה מזינה את הנפש, על האדם לסמן את קו ההפרדה בין תאווה להנאה ולדרוש אחר הנאה.

לדוגמא: שני סיבות לאדם להשקיע באוכל, או בגלל שבכך ממלא דמיון אומנות באוכל, או בגלל שרוצה להיות שבע, אך מעדיף לעשות זאת באוכל טעים, כי כך אוכל באופן ראוי יותר, באופן הראשון מדובר בצורך גוף שלא יירגע באכילה אלא בפינות הטעם הרחוקות והנדירות שחזה ברוחו טרם האכילה, וגם כשימצא מבוקשו עדיין יהא רעב לציורים חדשים של מזון, כי האוכל לא הזין את גופו אלא את התאווה שזה דחף נפרד שביד האדם לגדלו או להקטינו או לכוונו לטוב [כגון להתפרנס מהכנת מזון מקצועי וכדו',ואז מרגיש תועלת ולא רק טיפול נקודתי בדחף].

ואילו באופן השני האדם יהא שבע במילוי רעבונו, הוא ייהנה מאוד באוכל טעים וסביר, אך לא ימצא עצמו תוהה אח"כ אם הגיע לפינות הטעם המדומות, כי רצונו היה להשביע ביטנו. אדם שמזין רק תאוותו ולא נפשו ברבות הזמן עלול למצוא עצמו במצוקה נפשית.

זוהי רק דוגמא להתעלמות מצרכי הנפש, וכך זה בשאר תחומי האדם, תאוות המין או נישואין מועילים, השגת כסף לשם איסוף או בזבוז לא יעיל, או שימוש מועיל, בילוי לשם התנתקות מצפונית או לשם שימחת הנפש, וכך בכל תחום שהוא.

כל בר דעת מבין שאין מדובר בהתעמתות עם צורך ורצון ליהנות ח"ו כי דרך זו לא רק שאינה נכונה מבינה יהודית היא גם מרחיקה את האדם מהשמחה.

להאמור יש שני נקודות שצריכות להילקח בחשבון, א' להיכנס למצב אקטיבי וליזום את המצב סביבו הן מבחינת החברה, הן מבחינת תעסוקה, הן מבחינת קשר עם הבחורה, הן מבחינת ניהול כספים, הן מבחינת יעד כללי החורז את תעסוקת היום יום בכל פרט. ב' לחפש את נקודת הנפש ולא את נקודת הגוף.

כך שיכול להיות שני סיבות לאדם שאינו יוזם את המצב סביבו הדרוש לנפש, או בעקבות העדר כישורים מתאימים לדאוג לנפש, או בעקבות התעלמות ברורה מתכתיבי המצפון בגלל אינטרס כזה או אחר.

ואז אד מוצא את הצער הפנימי לאחר אירועים רבים כאלה.

[מאמר זה ועוד נכתבו על ידי הרב גבריאל מור יוסף, מדריך חתנים מוסמך

לפרטים  rav.chatanim@gmail.com]

אני משקיע הרבה באהבה אבל היא לאחרונה מקבלת את זה במעט דחיה מה קרה?

זוהי שאלה של חתן שמרעיף אהבה יתירה טרם החתונה, [טרם החתונה יש גבול לאהבה שניתן להרעיף ומאידך הערכה וכיבוד ניתן לעשות ללא גבולות] כלומר יש גבול לאהבה שאפשר להרעיף קודם, כי אהבה זה כימיה דינמית, ולא סטטית, וכשהאישה אינה שותפה, או שהיא שותפה, אך לא שייך לקדם אותה יותר, כי הזוג עדיין לא נשוי הרי שישנה מגבלה לפעילות.

כמו"כ תיתכן סיבה של העדר שותפות של האישה, כלומר אהבה זה משהו שאחד מפעיל על השני אך באהבה יש שני חלקים אחד לתת והשני לקבל, אדם שהוא רק נותן אהבה, עלול לאבד סבלנות לאורך זמן, כי הוא מקבל רק גוון אחד בהנאה ולא את הגוון השני, למרות שזה מאוד כיף לאהוב, מאידך השני שמקבל אהבה כל הזמן גדוש באהבה עוד ועוד, ואינו מצליח לפרק אהבה, ואז האהבה כלואה בתוכו, לפעמים היא עוברת שינוי לזעם ולחוסר הערכה לאוהב, ובמקרים של איפוק רב היא יכולה לשגע את הנאהב ממש, [במקרים של מניעת פירוק אהבה אצל ילדים כגון שהם מועמסים באהבה ללא יכולת פירוק אהבה, אזי יכולים להיות מפגרים בהתפתחות מאחר שיחושו עצמם כל הזמן קטנים, או שיהיו בעלי כעס והתפרצויות.]

[מאמר זה ועוד נכתבו על ידי הרב גבריאל מור יוסף, מדריך חתנים מוסמך

לפרטים  rav.chatanim@gmail.com

האם מידע שאקבל דרך אתרי אינטרנט יכול להועיל לי לנישואין?

גם אם לגבי ענייני העולם כמו עסקים אקדמיה יש יעילות לאינטרנט אין הדבר נכון לגבי יהדות, כלומר צריך להבחין בין מידע לבין רגשות, שא"א לקבלם דרך אינטרנט, כמו"כ בין אינפורמציה לבין כישורים שא"א לרכשם באינטרנט, בין פטפוטי רחוב, לבין הרצאה עיונית ממוקדת, שגם היא אינה באינטרנט.

כשתנסה לבנות בנין רב קומות על פי מידע הנדסי מאתרי אינטרנט אתה מבין לבד שאתה עלול לסכן את יושבי הבניין וממילא חבל מלכתחילה על ההשקעה.

באתרים לא תמצא את עצמך מאזין למשבצת הנצרכת עבורך באופן ממוקד, אתה אולי תקבל פטפוטים מרגשים, אולי תדע פחות או יותר אלו תנועות מבצעים היכן ומתי, בטח לא תטמיע בעצמך מרקם רגשות או פרופורציה וסדרי עדיפויות בבניין בית.

אתה עלול למצוא את עצמך מתמקד בערך שולי ומבצע אותו באדיקות, ומאידך דורס קוים אדומים, כי כך אמר מישהו.. בלי לדעת מהו קו אדום ומהו קוריוז, מה מהותי ומה בדיחה, מהי תובנה לחתן שאינה לשיחה עם הכלה, ומהי שיחה שיש בה בנין, הרי שיחה על דבר שאינו במקומו, או בעיתוי שאינו מתאים, למרות הכול יביא תסיסה וחוסר אמון, מספיק פרופורציה מעוותת להרוס בנין טיפוחים.

לא משנה לאן אתה שואף בנישואין, בטח אינך מעוניין להקים משהו ולראות אותו מתרסק, הרי אינך משועמם.

לפיכך: או שתלמד זאת באופן מלא ממקור אחד או שלא תלמד כלום ותיגש בעזרת ההיגיון הבסיסי שניחונת, הוא בטח הרבה הרבה יותר טוב ממידע שגוי או שאינו פרופורציונאלי, ככלל היגיון האדם הוא המורה הכי טוב.

אז למה בכל זאת יש חשיבות להדרכה? זה בגלל שבהדרכה מתגלים תחומים שלא היו במרחב ההיגיון מהעדר ניסיון, וכן סדרי עדיפויות, ואחרי הכול גם אם אפשר ללמוד מהחיים [על הבשר], מ"מ אין מדובר בניסיון על מיומנות טכנית.. אלא על רגשות,  וכישלון בניסיון משאיר רושם שעדיף להימנע ממנו.

ואם אפשר להשיג את המידע שיציל מרוב ככל הטעויות ויביא את הזוג במעטפת מוצלחת הישר למישוש האושר, למה לא?? לא כסף הוא סיבה למניעת הדרכה מסודרת ומלאה, ולא עצלות, ולא דעות קדומות, כל אלו עולים ביוקר במוקדם או במאוחר.

גם סדרת הרצאות של רב כזה או אחר לא יכינו אותך כהוגן, וגם עצות ידידים לא יובילו אותך לידי  האושר, בטח לא שביבי מידע מאתר אינטרנטי, אינטרסנטי כלשהו, שישבש לך את רגש העדינות והנועם שבנישואין ויציג את בני הזוג כאגוצרנטים נאיביים שנלחמים על שלהם.

מאין תבוא הישועה, רק ממדריך "חי" בארבע עיניים שיעבור אתך על מסלול המידע הספציפי, וישלים ויבנה לך את המידע הנכון והמותאם אישית בשבילך לנישואין הספציפיים שלך, כך ורק כך, לא רק שתקבל את המידע הנכון והרלוונטי, אלא גם תחוש את נכונותו והתאמתו אליך.

ויתירה מזו תחושת הביטחון שתלווה אותך לחופה תהיה כזו שלא תאמין שאתה יכול להגיע אליה. יש דברים שאם לא מנסים לא מבינים.

ומכאן הדרך מובילה לא להקל ראש בבחירת מדריך שמקצר יותר או פחות,  קול, או חברמן, מה שתחפש זה מדריך שלא מחפש להיות פופולארי, יצירתי או חדשני, אלא פשוט בתכלית: כובד ראש, ואחריות,  עם מוטיבציה להוציא אותך מוכן בכל מחיר של השקעה, כי איכות אינה עניין של שטחיות.

[מאמר זה ועוד נכתבו על ידי הרב גבריאל מור יוסף, מדריך חתנים מוסמך

לפרטים  rav.chatanim@gmail.com

 

 

האם ייעוץ זוגי נכון באופן שהאישה מגיעה לרב לשמוע כיוון בהנהגת הבית?

הכלל שאנו הולך לאורו תמיד: מה שאפשר לשנות בבית ניתן לבצע על ידי הבעל לבד, ומה שא"א לשנות על ידי הבעל לא ניתן לשנות גם על ידי רב או יועץ זוגי.

ייעוץ נכון מפעיל את הבעל ומכווין אותו מול אשתו וממילא יוכלו להגיע לתוצאה, ממ"נ אם הבעל אשם יש לפנות אליו וניתן בחכמה לבין זאת מתוך דבריו ולהחכות אחר מעשיו, ואם האישה צריכה כיוון הרי שהכי נכון שהבעל יבצע זאת כי הוא בעלה ובכך דיבוקם יעלה יפה, כלומר לפעמים צריך לכוון את האישה, אך אם היכולת שלה לשמוע כיוון זה רק מחוץ לבעלה, זה עצמו כישלון, כי על היועץ ללמד הבעל איך לגרום שדבריו יהיו נשמעים, ובזה עצמו חטא היועץ מלכתחילה, ומה שייך לקבל ממנו עצה, האם פנינו אליו בגלל שיודע להשתמש עם הכישרון לדבר עם אישה שלמד מאשתו גם לשאר נשים?!  כל הכישרון במסייע לשלום בית הוא להביא את הבעל לתפעול נכון גם כשהבעל צודק והאישה הפוכה לגמרי.

החסרונות בתלות ביועץ: א' הדבק מגיע ממקור אחר והמדבק ביניהם הוא הרב ולא הם עצמן כמו גננת שהיא השומרת לשלום הגן. ב' האישה מפתחת ישות מוערכת מחוץ למעגל הנישואין, ג' הבעל מאבד את חלקו כאיש שהכול בו.

כ"ז נכון למעט: זוג שכבר בנו עצמם ובמשך החיים איבדו את האיזון בעקבות אירוע או שחיקה או הסתבכות כלשהי, שאינם מצליחים למצוא את הפתרון יחד שאז הפניה לרב היא בעקבות תקלה ולא כמנוף חיבור ודיבוק.

בעיית הצניעות: הכלל הוא כל מקום שיש שיחה ישירה של אדם רב יועץ ישירות עם האישה, עם הבעל, בנוכחות הבעל, או לבד, יש בזה יצירת חיץ כלשהו בין הזוג. ומזה לא רק שאין תשועה לזוגיות אלא פגיעה בצניעות האישה לבעלה.

-בכלל צריך לדעת מה נקרא פגיעה בשייכות האישה לבעלה, האם בעצם בעילתה למישהו אחר?! כמובן שלא ומשכך כמו שאנו מבינים שעניין המגע אינו גבול הפגיעה, אלא כל שמדובר שהאישה מעוררת רגש תלות והערצה לאיש יותר מבעלה הרי שנעשתה פגיעה בנאמנות האישה לבעלה, ויש בזה רמה מסוימת של בגידה! ואם האישה נעזרת בגורם מעל בעלה הרי שבעלה במעמד "בעל זמני" עד ההגעה לאיש ההוא שהוא מעל בעלה והוא יסדר בינה לבעלה, ובכלל הגישה כבר דוהרת לכיוון שבעלה בעצם שכיר אצל הרב ההוא, וגם היא בעצם "אישה" של ההוא רק שבינתיים היא עם בעלה, [מדובר בנקודה רגשית, וברגשות כל הדומה הוא באמת. והעניין ברור]. [מי שמתקשה להבין רעיון זה לא עמד על מהותה של אישה, ומשכך ההשלכות לכך הם בכל תחומי החיים מול אשתו]

א"א להקיש ממקרים אחרים שרבנים דיברו עם נשים או מסרו להם שיעורים: כשרב שומע אישה עם בעיותיה בטלפון, או משיב לשאלת אישה העומדת בדלת, או מוסר הלכה באו"ח או דיני מידות לבנות סמינר, אינו דומה לאישה נשואה שיושבת מול רב ומקבלת מסר אישי ממנו, ומשכך כל שמדובר באופן של מסר ישיר מדובר בלבו עליה וליבה עליו, וכמובן שנוכחות הבעל לא רלוונטית, כי פגיעה בשייכות אינה העניין של מעשה כלשהו, לאותו אדם או לאותה אישה יש בזה ידידות ברמה המסוימת שהיא מספיק טובה כשלעצמה איך שהיא.. גם כשהבעל מאזין לה…, שלא כמו אישה הפונה לרב והוא רק מאזין לה או במסירת שיעור שאז הגישה היא "שיעור" ולא פניה אישית.

"ובכל זאת" ראה ראיתי גם שיעור הנמסר ע"י "מבין" בחינוך ילדים שתיבל דבריו ב"חכמת חיים" או "אירועים מהחיים" שכל שומעת הרגישה והבינה את מסלול הרגש שכיוון המדבר להעביר בליבה עליו, ואכן מדובר בשיעור, אך הרעיון שלו היה לפתח רחמים ורגשות חיבה ואהבה אליו, שאז גם אם הוא נמצא "בפרהסיא" הרמז נשלח והטלפונים יגיעו.., והמטרה היא כמובן בטלפון גרידא, אך לאשה זו יש "בעל" חילופי, ימים יגידו אם בעלה מצליח להתחרות עם המאהב החדש שלה!

מעניין לעניין באותו עניין יש לברור את ההליכה לרופא נשים באופן הנכון, התמימות הנאיבית ששטח הרפואה הוא מוגן, ורופא יכול לקבל לידיו אשה לבד לחדר סגור לבדיקה גופנית, לא מתקבלת על הדעת, אדם שקצת מבין בחומריות האדם יודע שדברי הגמרא אין אפוטרופוס לעריות [אין הגנה מפיתוי לעריות] נאמר על כל אדם גם אם הוא רופא, והיותו עסוק בזה באופן קבע לא הופך אותו להגון או מוגן יותר. כי לא עכברא גנב אלא חורא גנב, כלומר לא האדם הוא המניע לחטא אלא האפשרות לחטא מניעה לחטא!, לפיכך יראה לנכון הבעל להיות נוכח וערני לשמירת קדושת הבית, הן בביקורי רופא הן במקומות עבודה וכו'

 

מהו המבט של ה' על אהבת איש לרעייתו?

אהבה בין בעל לאשה היא אמנם מצב ערכי שנדרש ורצוי בעיני ה', אך מה לעשות לפעמים האדם עושה כל שביכולתו להשיגה לפי כל הכללים של רצון ה' ובכ"ז נראה שה' לא חפץ באהבה זו,  ומדוע?

בעצם אם ה' נותן לאדם ממון, או כל כלי עזר אחר בחיים, והאדם הופכו לתכלית מצד עצמו ולא ככלי לקיום היהדות, זה היפך רצון ה' משום שבסיומו את העולם הוא צריך להתנתק מזה, [שאם זה היה טוב בתכלית הוא היה ממשיך עם זה למעלה ואם לא אז נשאר פה] לפיכך צריך לתכנן את האהבה כאמצעי ליעד משותף לזוג ולא תכלית מצד עצמה שאז שניהם מסתבכים בה.

על פי זה  יש להבדיל בין אהבה לחומר של האישה לבין אהבה להיותה כלי לרצון ה', כגון: על ידה באה השראת השכינה בבית, על ידה עבודת מידות, על ידה מצוות פרו ורבו, על ידה חומה לקדושה, [וכידוע היוצא לדרך ופוקד אשתו מוגן מחיצונים, משא"כ המסוכסך עם אשתו מסוכן בחיצונים.]

משכך אם אהבתו לתכלית הנכונה באהבה אזי ה' יסייע בידו עבורה וגם יכול ליהנות מן החומר שבה, אך אין זה יעוד עצמי ואדרבה כשנהנה ואוהב את החומר שבה אהבה משנית ה"ז קידש גם החומר, משא"כ אם אוהב החומר שבה אהבה תכליתית אזי להקב"ה אין הרבה עניין לסייע לו באהבה זו. לפיכך אהבת החומר שבה היא מדרגה התחלתית ואח"כ היעד הוא אהבה רוחנית תכליתית ואהבת החומר משנית כעין מתוך שלא לשמה בא לשמה, אם אדם לא משכיל לקבל את המעבר הזה הוא נשאר בנקודת שבר שתמיד יחזור עליה בכל מיני כיוונים.

דבר זה מתקשר לנאמר אצל יעקב שכשראה את רחל נשקה, דבר זה משולל טעם לכאורה, גם אם אין כוונתו ליצרו אינו נראה כדבר חיובי?

ובפשטות י"ל שהמציאות היא שפעם אישה הייתה [נדמית לאמורא] כ"שורא" כלומר במימד אנושי ללא התאווה שבה וממילא לא היה בנשיקה זו תאווה אנושית, מכיוון שלא היה בה מהות של טעם לאדם המקודש, משכך כ"ש אצל יעקב שהיה קדוש ומקודש, ואילו בדורנו להיפך לגמרי אנחנו שהכרנו רגישויות ודרגות שיפלות חדשות מדור לדור, כשאנו נעשה דבר פשוט בכיוון הרגשות ההם.. הם מיד יכוונו לכך.

להאמור לעיל ניתן לבאר זאת באופן נוסף: שבכלל אצל אבותינו הקדושים הערכים היו אחרים לגמרי המושג פחד היה מעבירה ולא מאנשים, המושג אהבה היה בלתי  לה' לבדו וכך בכל ערך שהוא, אשר על כן אנו מבינים שכשהוא נישק את רחל הוא נישק את הקדושה שבה, וכשם שאנו מחבקים ס"ת כוונתנו לקדושה ולא לחומר, כך ממש אצלו זו היתה הכוונה לקדושה שבה, וכך בעצם בכה על חורבן בתי המקדש.

בעצם כל אדם הדבק באשתו כדין מעבר לדביקות באשתו, הרי הוא דבק בבת ישראל קדושה, ששייך בה ואהבת לרעך כמוך ומצווים אנו בכל מיני הטבה, ויש בזה דביקות בשכינה ממש, כשם שהסותר לועו של ישראל כסותר לוע השכינה, כך חיבובה וגיפופה הוא ממש לשכינה, כ"כ אפשר להתרומם עם האשה.

 

האם ההדרכה לשלום בית יכולה להיות שימושית גם בתקופת האירוסים?

בגדול מערכת היחסים טרם החתונה שונה לגמרי מאחר הנישואין,

משום שלפני הנישואין מדובר בקשר על בסיס חבירות וידידות, המשודך או המשודכת אינם מחויבים בקשר שלהם מעבר לידידות מוסכמת.

אין ביניהם מערכת קירבה הדוקה אלא היכרות חביבה מאוד, צד אחד יכול למנע מלקבל החלטת השני עבורו, הוא גם יכול לחשוב אחרת, הוא מקושר למעגלים חברתיים נוספים, וכו' וכו'.

אחרי החתונה יש שינוי מהקצה לקצה, הבן זוג מחויב בהגדרות דין כתובה ונישואים כדת משה, הם גרים יחד, הם מנותקים במידת מה ממעגלי משפחה, חברים וכו', הם מרגישים הרבה יותר מחויבים זל"ז  וחפצים מאוד לרצות אחד את השני.

ולכן גם ראוי להימנע מלהפריע לזוג להתאחות יחד [כגון בביקורי נימוסין בדירתם] , וזה לא ענין של מה בכך,.

וזו הסיבה שטרם הנישואין לא כדאי שיכנסו לעניינים של החלטות כ"כ, כמו בחירת ריהוט, דירה וכו', כי כל חילוק דעות יכול להביא להפרדת הלבבות שלא במקומה, בזמן שאחרי הנישואין בכלל זה לא היה תופס אצלם מקום.

[מאמר זה ועוד נכתבו על ידי הרב גבריאל מור יוסף, מדריך חתנים מוסמך

לפרטים  rav.chatanim@gmail.com